בתשובה לאלכסנדר מאן, 18/02/01 2:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הבנתי נכון, אתה אומר למעשה שדעותיו של מר בשארה אונסות אותך לתמוך בפיתוח זהות יהודית למדינת ישראל, בלית ברירה וכברירת מחדל. אם כן, מהם העקרונות המנחים של זהות זו? מה מטרותיה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
LG הנכבד, אכן - לצערי מחייבות דיעותיו השנונות של מר בישארה כל אדם חובב חופש ודמוקרטיה מערבית בישראל לתמוך כמעט אוטומאטית ב'זהות יהודית' כקטנה מבין (לפחות) שתי רעות. אך מאחר ו'זהות יהודית' זו הינה אף היא על תקן בלתי-דמוקרטי בעליל, יש לנסות ולנסח חוקים חדשים, אשר מעבר להפרדתם המוחלטת של דת ומדינה ייתרמו להחלשת כוחה של הסגרגאטציה הכללית במדינת ישראל, וזאת על ידי מנגנון הולם אשר יבטיח שוויון זכויות וחובות לכל אדם הנוטל חלק במשחק הדמוקרטי-חברתי במדינה זו. אין זו משימה פשוטה כלל וכלל, היות ורעיון 'השלום תחילה' פשט את הרגל לחלוטין, ועל ידי כך הבהיר לאותו חלק מתושבי מדינת ישראל היהודיים אשר דגל במשא ומתן ובפשרה עם השכנים הערביים השונים, כי רמת הבנת שם המשחק בקרב שכנים אלו רחוקה מלהשביע רצון, וכי אין לדבר על 'שלום של אמיצים' בשנים הקרובות באופן רציני, מבלי להחשב כתמהוני אמיתי. לכן צריכה העבודה להתחיל ולהפתח מבפנים. דומה כי האדם היחידי שהבין ומבין זאת היטב הינו מר לפיד. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל להסביר מהו בעצם האלמנט ה- "יהודי" בזהותה של אותה מדינת ישראל עתידית שאיננה ששה לאמץ את חזונו של בשארה? למשל, האם הפרדת הדת מהמדינה היא אלמנט יהודי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LG היקר, האלמנט היהודי היחידי במדינת ישראל הינו תפיסתה הגטואית את עצמה, הכוללת פיתוח מוגבר של זהויות מושאלות-ממוחזרות בדבר שואה וגבורה, שלום ומלחמה, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים ועוד ועוד ועוד. מעבר לתופעות שוליות אלו הרי שמדינת ישראל הינה מדינת מהגרים נורמאלית לחלוטין, הממוקמת על לועו של הר געש. בברכה א. מאן . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שזהותה הנוכחית של מדינת ישראל (או שמא זהויותיה) היא (או הן) בעייתיות. אולם מאחר והצגת את חזונו של עזמי ידידנו כאפשרות בלתי רצויה בעליל, התייחסה שאלתי לערכים אלטרנטיביים אשר ניתן יהיה לחנך את ילדי ישראל לאורם. כדי לחדד את הנקודה, אדגיש שחינוך כזה יחשב לכשלון בעיני אם הללו, בהגיעם לגיל בגרות, יביטו בוקר אחד במראה ויבינו כאיש אחד שאת הערכים עליהם חונכו ניתן להגשים בסקנדינביה אלף מונים יותר מאשר במדינתנו החמה - במילים אחרות, שאין כל משמעות לחייהם בארץ. אשר על כן שואל אני אם יש באמתחתך אלמנטים ייחודיים כלשהם אשר ילדי ישראל ונעריה הרכים יוכלו לכלול בזהותם מבלי לחוש בנחיתות מתמדת כלפי יתר ארצות המערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LG ידידי, החיים לכשעצמם הינם חסרי כל משמעות וערך. הם עובדה מוגמרת. מה שאדם עושה עם חייו - יכול להיות בעל ערך ומשמעות. אדם אשר אינו יודע מהי משמעות חייו ממשיך לחיות את חיי היומיום ללא ידיעה שכזו, היות וזהו רצונו החופשי. יכול בהחלט להיות כי חייו מלווים בטרגדיה, היות ואינו יודע מהי מטרתו ומהם ערכיו בחיים, או שמא לא ניתן בידו לממש את רצונו וערכיו - אך כל זה אינו מונע מאדם זה להמשיך ולחיות באופן האמור. איש אינו קם בבוקר ושואל "האם רוצה אני לחיות היום עוד יום" וכ', היות והוא רוצה לחיות, היות שאם לא כן - היה בוחר בפתרון אחר. נערי ישראל הרכים, כלשונך, הינם אינדיבידואלים לכל דבר, ומאחר ואיש אינו יכול לצפות מראש מה יהיה כוון התפתחותו של אדם או קבוצה מסויימת, עשויים הם לעבור לגור בסקנדינביה או בניו-זילאנד במידה וירצו הם לבצע מעשה זה, גם באם תחנכם לאור ערכים מאוד מסויימים האמורים להשאירם בחיק המולדת. כל אדם קובע למעשה לעצמו את עמדתו, ומבצעה באמצעות רצונו האינדיפירנטי. גם במקרה זה. חד וחלק. אגב אורחא - הסבר מסויים ואפשרי לקיומם של רגשי הנחיתות בקרב ילדי ונערי ישראל כלפי תרבות המערב הגויית, עשוי אולי להיות מוסבר במתח הקיים בין ברעיון ה'אתה בחרתנו' הסובטילי היהודי - אשר טופטף לראשי עוללים אלו במשך שנים ואשר אינו נראה ונשמע תמיד מלבב במיוחד - לבין ההשוואה לחיי הגויים ה'נחותים' לכאורה במערב. נקודה למחשבה. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכסנדר היקר, יש בינינו הסכמה, נדמה לי, על כך שלכל אדם יש רצון חפשי ושטעות היא לנסות לכפות עליו הכרעה כלשהי באמצעות אינדוקטרינציה כזו או אחרת. מצד שני, ציינת והדגשת את העובדה שייתכן שמר בשארה החביב אינו תומך בחינוך הומני-אוניברסלי לילדיו אלא דווקא מעוניין, לפחות בסתר ליבו, להעניק להם זהות מוגדרת שאחד ממרכיביה הוא חוסר חיבה ליהודים תושבי הארץ. אם הבנתי נכון, הצעתך היא להגיב על ידי חיזוק האלמנטים המערביים-אוניברסליים בחינוכם של ילדי ישראל היהודים, כדי ליצור בארץ התמודדות גלויה בין תרבות המערב בכללותה לבין תרבות המזרח - וזאת תוך החלשת המגמה הבדלנית המושרית מהדת היהודית. הבעיה שאני מדמה לראות בגישה חינוכית זו היא שאין בה שום אלמנט שקושר אדם לחתיכת אדמה ספציפית. האם לדעתך מערכת החינוך הישראלית אכן צריכה להמנע מלהדגיש כל אלמנט יהודי ייחודי מחשש שיתפרש כבדלני, או שיש מקום לאלמנטים ייחודיים שאינם בדלניים ושיש בהם כדי להעשיר את נפשו של אדם? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |