|
||||
|
||||
ואם התשובה תהיה "כן, אבל בתנאי שאין מסביבו עוברי אורח חפים מפשע."? יותר מאשר אני מודאג מטייסים (רובם לשעבר) שרואים בסיכול ממוקד פקודה לא חוקית ולא מוסרית, אני מפחד ממפקדים שכל מה שהם מרגישים כשהם מפילים פצצה של טון על בית מגורים זה מכה קלה בגוף המטוס. אישית, הייתי רוצה שטייסים, שנשלחים למשימה מסוג זה, יחשבו יותר מפעמיים ויפעילו את מיטב שיקול הדעת לפני שהם משחררים את הפצצה. בפרט, היה מרגיע אותי לדעת שהטייס לא ישן טוב אחרי "תקלה" שבה נהרגו עוברי אורח חפים מפשע. |
|
||||
|
||||
היה איזה סיפור, אאט, על טייס(ים) בלבנון שבאמת החליט(ו) בזמן אמת לא להפיל את הפצצה לאחר שראו ריכוזי אוכלוסיה אזרחית בסמיכות מדאיגה למטרות, ריכוזים שלא הופיעו בדו"חות המודיעין למבצע. היה משהו כזה? |
|
||||
|
||||
בקורס "מבוא לאתיקה" הביא המרצה דוגמה, שהייתה ציטוט מספר, בה דן פסח (טייס, פרש אח"כ בדרגת תא"ל אא"ט - שאלת טריוויה בגרוש: באיזה ספר נוסף הוא מופיע?) עשה משהו כזה. |
|
||||
|
||||
המצב כפי שהוא כרגע וכפי שהוא מתואר ע"י טייסים שפועלים בשטח נותן לטייס במקום שיקול דעת, וקרו כמה מקרים שבהם לא בוצע שיגור בגלל חשש של הטייס שייפגעו אזרחים רבים מדי. למשל, סופר על כך שיאסין, לאחר שנחלץ מפצצת ה 250 קילוגרם (שנבחרה כך כדי לא לפגוע בסביבה) היה שוב על הכוונת, אבל הטייס החליט לוותר בגלל ריבוי אנשים סביבו. לאחר שהטייסים ביטלו את המשימה מהטעמים האלה הם קבלו גיבוי מלא ממפקדיהם. החותמים על המכתב יודעים את העובדות האלה טוב ממני, ומניעיהם, לדעתי אחרים לגמרי (את השם שוחט אני שומע לא בפעם הראשונה.) הם רצו שייראו עם סרבלי טייס בתקשורת. הם רצו להשמיע את המילה "כיבוש" שם. התופעה מוכרת. לגבי הפגיעה באזרחים "חפים מפשע" שהמחבלים נמצאים בתוכם, לדעתי צריך להקל בנוהלים בהשוואה למה שמקובל היום, כדי להגן על חיי אזרחינו. במלחמה נפגעים גם אזרחים, במיוחד במלחמה הנוכחית בצורתה זו שנבחרה כך ע"י האוייב. צריך לערוך דיון ולסכם בצורה מדוייקת את הנוהלים המוקלים, ואחר כך הטייסים צריכים לקבל את תוצאות הדיון כפקודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |