בתשובה לגל, 18/02/01 12:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממש לא נכון. כשמדברים על חציון אז חצי מהאוכלוסיה נמצאת מתחתיו. כשמדברים על ממוצע (של שכר, לפחות), בד"כ הרבה יותר ממחצית נמצאים מתחתיו. הסיבה היא פשוטה - יש מינימום של שכר שאפשר לקבל (0), אבל אין שום מקסימום. הממוצע של 1, 1, 2 ו-100 הוא 26, מה שמשאיר שלושה מתחת לממוצע ורק אחד מעליו (ואפילו לא אחד שמתאים בדיוק או בערך לממוצע!). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד נזכור לטוב את אותו פוליטקאי שהבטיח שלאחר שיבחר הוא ידאג שכולם יקבלו שכר מעל לממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא נשכח את הסקר שנערך אחת לכמה חודשים ולפיו פחות-או-יותר תשעים אחוז מהנהגים הישראליים סבורים שהם נוהגים טוב יותר מהנהג הממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דוקא בסדר. 90% גם יכולים לחשוב שהם מרוויחים יותר מהממוצע. כל אחד כלשעצמו, לא בהכרח טועה: רק מי שרואה את תוצאות הסקר יודע שמשהו חשוד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיה זה הובס שאמר שאין לך הוכחה טובה יותר לשיוויון מאשר כאשר כל אדם שמח בחלקו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, הובס לא אמר שכל אחד שמח בחלקו, אלא שאף אחד לא היה רוצה להתחלף עם מצבו של אחר. נשמע דומה, אך לאו דווקא... נשאלת כמובן השאלה מה תקפות האבחנה הזו של הובס, והאם מצבו האישי (כלכלי, סטטוס, השכלה, ...) לא היטה מעט את מסקנותיו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה בדיוק אני שונא לקרוא תרגומים... אי אפשר לסמוך עליהם. דווקא יש לי את לוויתן באנגלית איפשהו. נבדוק ונחזור עם תשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לכמת יכולות נהיגה, אך בהחלט ניתן לצייר מצב בו תשעים אחוז מהאנשים מרוויחים יותר כסף מהממוצע. לדוגמה: אדם אחד לא מרוויח כלום וכל השאר מרוויחים סכום שווה. חוץ מהדלפון, כולם מרוויחים יותר מהממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא ראיתי שמזה התחיל הדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חייב להתעלל בו כל כך. די יהיה שירוויח שקל אחד פחות מכל השאר, ואז כולם ירויחו יותר מהממוצע, חוץ ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורוב רובם של מגיבי באייל חושבים שהם מבינים בפוליטיקה יותר מהמגיב הממוצע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת ולתמיד - האם היה פוליטיקאי כזה, או שזוהי אגדה? אני שמעתי שהדבר מיוחס ליצחק בן אהרון, בזמן שהיה מזכ"ל ההסתדרות. אך יתכן ששמעתי את מה שרציתי לשמוע, ואינני זוכר את המקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שבמירוצים הפוליטיים בארה"ב נעשה יותר שימוש במספרים "אוביקטיביים, מדעיים" כדי לקדם עמדה פוליטית מאשר בישראל. במערכת הבחירות האחרונה, נכווה אל גור כאשר התברר שהמספרים "שלו" היו רחוקים מדי מהמציאות. ב-1972 היה ניקסון (שאפשר לומר עליו הרבה דברים, אבל לא שהיה פחות חכם מג'ורג' בוש) לנשיא המכהן הראשון שהשתמש בנגזרת השלישית כטיעון במסע הבחירה-מחדש שלו, כשהכריז על ירידה בקצב הגידול באינפלציה. עובדה זו, ועוד דברים ברוח דבריו של אהוד לם, אך מנקודת-מבט רחבה יותר, כאן: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |