בתשובה לעדי, 21/09/03 22:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זאת אומרת עניין של טעם? הבחור מושלם. אבל יש לציין שאני לא מכירה אותו מ"בריג'יט ג'ונס" אלא מהרבה קודם. הפעם הראשונה שראיתי אותו היתה ב"ארץ אחרת" (1) עם רופרט אברט, אבל אהבתנו הגדולה פרצה כמובן ב"גאוה ודעה קדומה" (2), שגרמה לי לתסביך דארסי שלא ירפה עד יומי האחרון. היו לי אפילו קששי הזדהות ב"שיקספיר מאוהב" (3) כי אוטומטית הייתי לצידו... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכירה את "תסביך דארסי"- מקרוב. אחת מחברותי הסתבכה עד כלות נשמתה בתסביך זה. הנה דוגמא מהחודש האחרון: בימים אלה, מציג בקולנוע סרט ושמו "מה שבחורה רוצה". לכאורה, סרט נעורים מטופש- עד כדי כך מטופש, שאפילו אני (אני!) לא רציתי ללכת לצפות בו. אבל! מה מסתבר? שהקדוש קולין פירת' משחק בסרט הזה. חברתי היקרה לא נתנה לנו מנוח עד שלא הבטחנו ללכת עימה לסרט זה, כדי לראות את מיסטר דארסי, סליחה, את קולין פירת'. מה אומר ומה אדבר- סרט כל-כך סתמי לא ראיתי מימי1. היו בו יותר חורים בעלילה מאשר בגבינה צהובה. והמשחק של השחקנית הראשית...ישמרנו האל מבריטני ספירסיות, מכריסטינות אגילרות ומחקייניותיהן הקטנות. (קולין פירת' באמת מקסים. אבל הוא לא יו גרנט. ויו גרנט אינו טום קרוז, וכו' וכו'). _________ 1 - סתם, ראיתי כמה אפילו יותר גרועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט עם החורים בעלילה לא מנוסח נכון. בגבינה צהובה אין בכלל חורים בעלילה, אז ברור שבסרט יש יותר. אבל אתם תסלחו לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני, לתומי, חשבתי שאת מתכוונת שבעלילה היו יותר חורים מאשר שהיו בגבינות הצהובות שהופיעו בסרט. תודה על ההבהרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אני הלכתי לבכורה. עם אמא שלי וחברה שלה. והקטע של הריקוד במכנסי עור מול המראה היה שווה את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |