בתשובה לאור, 21/09/03 22:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי המדינה צריכה לסבסד לימודים אקדמיים רק למי שמעוניין ללמוד מתוך אהבת המקצוע. אין שום סיבה שאני אצטרך לממן את מי שלא נהנה מעצם הלימודים, ורואה באקדמיה מעין מסלול מכשולים שצריך לעבור כמה שיותר מהר על-מנת להגיע לתלוש המשכורת השמן. האקדמיה איננה מרכז להשתלמות מקצועית (וטוב שכך!), ואיננה יכולה להיות כזאת. האקדמיה ביסודה היא האולימפוס של תאבי הידע ולא תאבי הבצע. מי שחושב שהאקדמיה צריכה לשמש כמקפצה פיננסית – יואיל נא לעשות את התואר על חשבונו בלבד, ולא על חשבונם של אזרחי ישראל. בניגוד לאחרונים, את אלו השוחרים לידע ואוהבים את החשיבה (פלצנים בלע"ז), כן צריכה המדינה לסבסד מפני שזה אינטרס חיוני של המדינה להפיץ את ההשכלה ולבער את נגע הבערות. וזאת כי מדינה ליברל-דמוקרטית אינה יכולה להתקיים ללא מודעות של אזרחיה למושגים בסיסיים כמו זכויות אדם, פלורליזם, סובלנות, נאורות ותרבות דמוקרטית. אחזור שוב על המושג האחרון: לא תיתכן מדינה דמוקרטית ללא תרבות דמוקרטית! אומנם נכון שלכל הפרוצדורות הפורמליות לא ייגרם נזק לכאורה. הבחירות תתקיימנה כסדרן כל 4 שנים, יישמר העיקרון של "כל אחד הוא קול אחד", עיקרון הפרדת הרשויות וכו'. אבל מה הטעם באזרחים בעלי זכות הצבעה שהם בורים ועמי ארצות? מה הטעם בחקיקה סוציאלית מפוארת כאשר העוני מגיע למימדים של עולם שלישי? מה הטעם ב"זכות הציבור לדעת" אם איש אינו דורש מהשלטון דין וחשבון על מעשיו? מה הטעם בריבוי מפלגות ודעות כאשר עדה שלמה, כולם כאיש אחד, מצביעה רק על-פי השתייכותה השבטית? מה הטעם במדינה דמוקרטית ללא תרבות דמוקרטית? "דמוקרטיה" שכזאת תהפוך במהרה לדיקטטורה. דוגמאות היסטוריות לא חסרות; ראו מה קרה לממשלת קרנסקי (הממשלה הרוסית לאחר המהפיכה הראשונה ברוסיה, זאת שלפני "אוקטובר האדום"), או גרוע מכך – רפובליקת ויימאר. לצערי הרב, ישראל כמדינה מתקרבת יותר ויותר לנסיגה פומבית מעקרונות הדמוקרטיה ואיש אינו מוחה או פוצה פה. כדי למנוע מצב עיוועים זה אני, המשכיל בגרוש, לא נודם אלא תורם את חלקי הצנוע למלחמה בעד עקרונות הדמוקרטיה, וקורא לממשלת ישראל לפעול לשינוי סדרי העדיפויות, ולפעול למען הפצת ההשכלה והתרבות הדמוקרטית בקרב שכבות נרחבות בעם שאינן מבינות את התרבות הדמוקרטית ורואות בה איזשהו שעשוע השמור "לאליטה האשכנזית". השינו בסדרי העדיפויות יבוא לידי ביטוי בסובסידה ממשלתית להשכלה אקדמית לסטודנטים רבים, הלומדים מתוך עניין כן ואהבה לתחום לימודיהם, במיוחד במקצועות "חסרי תועלת" כמו פילוסופיה, תנ"ך וספרות. ומי שרוצה ללמוד מנהל עסקים, הנדסת חשמל ומשפטים שיממן את הדיפלומה מכיסו הפרטי. (ולא, אין לי שיטה מעשית לקבוע האם מישהו לומד מתוך עניין אמיתי או שהוא מתחזה) ----------------------------- הכותב הוא סטודנט |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה, מזה זמן רב, היא *כן* מרכז להשתלמות מקצועית. זה מצער, ורע, ולא בריא, אבל זה המצב. בארה"ב זה התחיל אחרי מלחה"ע השניה עם ה- G.I.Bill, באירופה זה התחיל בשנות השמונים עם פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה, ובישראל זה התחיל בתחילת שנות התשעים, עם פתיחת השערים ע"י הקמת המכללות האזוריות. מן הראוי שהמדינה תממן את הלימודים לא רק למי שמעוניין בידע, אלא בעיקר למי שמשתמש באוניברסיטה כמרכז להשתלמות מקצועית. בדיוק כפי שמשרד העבודה והרווחה מממן קורסים מקצועיים, ברגע שמתייחסים לאוניברסיטה כאל השתלמות מקצועית, אין סיבה שמשרד העבודה לא יממן לימודים אקדמיים. בארה"ב היום 40% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים מנהל עסקים. עצם קיום תואר ראשון במנהל עסקים כבר אומר הכל, קל וחומר היותו התואר הפופולרי ביותר בשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אם לימודי הדוקטורט יהיו מסובסדים, יתפסו בעיקר את אלו ש''שוחרי ידע''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עולה באמת דוקטורט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להציע לך חמש בתשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש דרך מאוד פשוטה לברר מי באמת רוצה ואוהב? הישגים. מי שאוהב מן הסתם מצליח ומי שאוהב ולא מצליח שילמד לבד בבית. אבל עניין האהבה הוא רלוונטי ולדעתי אין אני צריך לסבסד את מי שלומד מתוך אהבה בלבד. השיטה כולה צריכה להשתנות והרי עיקרי ההצעה. קודם כל, חינוך חינם זה עד תיכון כולל. יותר מזה המדינה כבר לא חייבת לממן. יש גבול. מה כן? כן צריך לקבוע מכסות ולנייד אותן לפי צרכי המדינה. נניח שהמדינה קובעת שצריך מאה בוגרים בכל אחד ממדעי הרוח בשנה. אלה מקבלים מימון מלא אם הם מתקבלים על סמך הישגיהם. אתה רוצה בכל זאת אבל לא התקבלת? או שתשלם מכיסך או שתקבל מימון חלקי לפי הישגיך וצורכי המדינה. לפי הצפי יהיה מחסור במורים למקרא בעוד חמש שנים? המכסה מתרחבת בהתאם תוך חיוב המתקבלים לעסוק בהוראה כך וכך שנים. תלמידי הנדסת חשמל ומכונאות תחנות חלל יכולים לקבל מלגות מחברות פרטיות? המדינה מצמצמת את המכסה שהיא מממנת. רוצה בכל זאת? תשלם מהכיס או תשיג מלגה חיצונית. בקיצור, המדינה תסבסד יותר את מי שמסוגל ו/או נחוץ לה ולא באופן חלקי את כולם. ככה בונים רמה. למעשה נוצרת כך מעין עתודה אקדמית אזרחית. מי שרוצה ללמוד על חשבון המדינה ישרת את המדינה בהתאם. השיטה האמריקאית של לימודי תואר שני ודוקטורט היא בערך כך. קבלה ומלגות על סמך הישגים ונחיצות למוסד האוניברסיטאי המסוים. אין תלמידים שלא מסוגלים ואין מי שלומד בלי להחזיר תמורה. יש גם אפשרות לשלם מהכיס כפי שציינה נוגה, אבל גם אז צריך לעמוד בדרישות הקבלה.למעשה זה מגיע עד כדי כך, שתלמיד נבחר למחלקה אם הוא מתעניין בתחומים שחשובים לה. כלומר מראש אתה מצהיר (גם אם זה לא ממש מחייב ואתה די בודה את זה כדי להתקבל) מה אתה רוצה לחקור והמחלקה שוקלת אם זה טוב לה. פה אותו דבר: אדוני היקר, יש מספיק מחקרים על קרום הנוירונים, או שתחקור עלי כותרת של קקטוס או שתשב בבית. רוצה משהו אחר? תמצא מימון לבד. כמובן שזה די נייד בהתאם לוועדות אקדמיות ולאומיות והכול לפי מנגנון שיוקם בהתאם וישרת הן את המדינה והן את החופש האקדמי (שנעשה די בעייתי פה אבל הוא די בעייתי גם עכשיו) זה הכול. לא ייתכן שהמדינה תפזר כספים בשם האידאולוגיה ולא רק שלא תביא להישגים אלא גם לא תפקח על הכסף שנשפך. אשפר גם לקבוע מכסות מבחינת השתייכות אתנית, עדה ואפילו השתייכות פוליטית! גוש הימין ימליץ נא על עשרה מועמדים ללימודי מתמטיקה שימושית וגוש השמאל יואיל להועיד עשרה מועמדים ללימודי הסטוריה יהודית.המדינה תבנה עתודה אקדמית אזרחית שתוביל את חיי הרוח שלה. לא יזיק למדינה גם לשלוח מועמדים לחו"ל לספוג קצת רוח שם ולהביא אותה לכאן. כמובן שזה חל גם על חינוך מקצועי ואולי בעיקר על חינוך מקצועי. המדינה תבחר ותממן, אנחנו נלמד וניישם. לא רוצה? תשלם לבד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |