 |
הניתוח אותו מציע ע"ב, ומקובל כאן על מס' אנשים (ובשל כך אתה נתקל בו באתר זה הרבה יותר מהממוצע), נותן פרשנות אחרת לחלוטין מהמקובל למציאות הפוליטית. לכן, לפיה, ויתור של ביבי על שלטון לברק אינו אבסורד. הוא רק כזה ב"שיטה הקונבנציונלית".
אבל אתה בהחלט צודק בכך שמאחר ופרט למאמרו של גלעד, שעסק בדה-קונסטרוקציה על קצה המזלג, בד"כ מופיעים ניתוחים בשיטת ע"ב כשהם כבר משתמשים במסקנות הסופיות של השיטה, ולא טורחים לבנות יסודות מולם תוכל לההתמודד באופן מסודר, לא משאירים כל כך משהו להפריך. הדיון בד"כ נסוב על "זה מגוחך" מול "אז יש לך הסבר אחר?".
הסיבה לכך, לדעתי, כאחד שמנתח גם עפ"י שיטה זו, היא הבעייתיות שבמדיום (רב-שיח עם השהיות, ומוגבל בפורמט). הרי לא קל לנסות להעביר שיטה זו גם פנים אל פנים, מאחר ואינה אינטואיטיבית, מרגיזה, ומאיימת לשחוט הרבה פרות קדושות איתן גדלים. השלב הראשון בקבלת הכלי הזה הוא הבנה שהכלי הקודם חסר תוקף, ושלב זה משול לשמיטת הקרקע מתחתיך. אני יודע שאני הרגשתי כך.
למותר לציין שבחרתי לבסוף להשתמש בשיטה זו לא כי היא מוצאת חן בעיני, אלא כי העמדתי אותה (ואני עדיין מעמיד) במחנים רבים, שכל כלי ניתוח חייב לעבור, ומסיבה זו זנחתי את ה"שיטה הקונבנציונלית".
אתה יכול לזרוק כפפה לאחד מהבלבניסטים כאן לנסות ליצור מאמר העוסק ברה-קונסטרוקציה ודה-קונסטרוקציה ביחד, כדי שתוכל לתקוף כאוות נפשך את השיטה (ולמצוא נקודות תורפה עליהן נתחייב לענות), ומאידך לקוות שהמערכת לא תחסום מאמר כזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש