בתשובה לדוד, 21/09/03 17:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלושה ימי חושך זה מה שעושה עליך רושם? אתה חי בחושך כבר שנים ואף אחד לא מתרגש מזה וקורא לזה נס. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ספר לנו על זה. באיזה חושך הוא חי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנהוג לכנות חשכת ימי הביניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר לי על זה. האם כל המאמינים חיים בחשכת ימי הביניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המאמינים בכך שאת סיפורי התורה יש לפרש כפשוטם ושהם נכתבו בידי אלוהים, הסוברים שהעולם נברא לפני 6000 שנה, שהמבול כיסה את כל הארץ במים, שהשמש בגבעון עמדה דום, שמשה עלה להר סיני לפגישה פנים-אל-פנים עם אלוהים, אלה שלוקחים ברצינות את הרעיון שאנשים מסויימים ניהלו עם אלוהים דיאלוגים ילדותיים בעקבותיהם הוא שינה את דעתו, החכמים שיודעים שבגלל מזוזות פסולות וחילול שבת נהרגים פעוטות באוטובוסים ובעלי ה"הוכחות" לאמיתות כל ההבלים האלה - הם, ללא ספק, שרויים בחשכה גדולה בעיני. מי שמאמין באיזו יישות עלומה שבראה את העולם וקבעה את חוקיו אינו בהכרח חשוך. הוא סתם טועה. אני דיברתי ספציפית אל דוד, לא אל המאמינים באשר הם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מאמין שסיפורי התורה נכתבו בידי אלוהים- הם נכתבו בידי משה. "דיאלוגים ילדותיים"- ?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מפי האלוהים. לבורא העולם על מאה מיליארד הגלקסיות שלו אין דרך טובה יותר להעביר את הזמן מאשר לנג'ס ליצורים עלובים על פלנטה נידחת במערכת שמש אפורה בקצה גלקסיה חסרת ייחוד שיואילו להניח תפילין כל בוקר, אחרת הוא ממש נעלב. מזוזה לא תקינה והופ'לה, נפוצץ אוטובוס מלא ילדים, שילמדו לקח. פרה שנאכלה בלי שלפני כן שוסף צוארה והניחו לה לדמם למוות, והנה החמצת חיי נצח. הדלקת אור בשבת, הלך עליך, בורא העולם חוטף עצבים. שאמשיך? אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה, בעיני זאת תיאולוגיה שמשותפת לילד בגיל ארבע ולאנשים מסוגו של דוד. דיאלוגים ילדותיים: "האף תספה צדיק עם רשע" (מצטער אם טעיתי, ציטוט מהזכרון) וכל ההתמקחויות המטופשות מהסוג הזה, שהופכות את הגדול מכולם לתגרן לא פיקח במיוחד. נו טוב, באתי רק בשביל לאחל שנה טובה לכל האיילים, ובמיוחד לאלמונים שבהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורי סיפרו לי על מעמד הר סיני. לעומת זאת בספר שמות ובספר דברים לא מסופר שהוריהם סיפור להם אלא הם מעידים שהם רואים את בורא העולם והם רואים את הנסים שהיו ביציאת מצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי רעיון! הנה לכם ספר: "החתול שמיל התגלה אלי, האייל התנ"כי, ונתן לי את הדיברות הבאות: 1. לא תאכל את השמנת, לפני שנתת לחתול קערה. 2. לא תזרוק את העצמות לפח, עד שהחתול שלך סיים לשחק איתן. 3. זכור זכור את אשר קרה לך כאשר שכחת להחליף את החול של החתול במשך יותר משבועיים." ספר נחמד, לא? עכשיו, אני אספר את הסיפור הזה לילדים שלי, ואומר להם כי זו האמת לאמיתה. אני מאד מאד משכנע. אז כשהם יספרו לילדיהם, גם הם ישתכנעו. וכן הלאה, וכן הלאה. עוד כמה דורות, יהיו אלפי צאצאים, חתנים, וכלות שלי שיספרו את הסיפורים האלה לילדיהם, תוך שהם מסתמכים על הספר הקדוש שלי. אז מה יש לנו כאן? ספר קדוש הטוען להתגלות החתול שמיל לאב קדמון, האייל התנ"כי. יש לנו אסמכתא לאמיתות הסיפור, שעברה מאב לבן. "אבל," תאמר לי, "הרי אתה רק אדם אחד, ואני מדבר על איזה מספר עצום." אין בעיה. אחליף את המשפט הראשון בספר במשפט הבא: "החתול שמיל התגלה אלי, האייל התנ"כי, בפני מספר עצום של אנשים, ונתן לי את הדיברות הבאות:" "אבל," תקשה עלי, "האם לא יתפלאו ילדיך על כך שרק אתה מספר להם את הסיפור, ולא אף-אחד אחר?" אין בעיה. אגיד להם שאני פליטה לשמילונים, נאלצנו לברוח מפני כלבי השאול האכזריים, ולכן איבדתי קשר עם שאר השמילונים. את הנכדים יהיה קל יותר לשכנע, כי כל הדודים שלהם יתמכו בגרסה של ההורים שלהם. וכך זה ימשיך, ובטווח הארוך, תקפות ההתגלות במתן תורה תהיה שקולה לתקפות התגלות החתול שמיל אלי (ואל העם הגדול והרב). אז מתי אתה הופך לשמילון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא הבנת. בתורה לא כתוב עדות של מישהו אחד. לא כתוב שמישהו מעיד שבורא העולם התגלה לו. כך כתוב. לא את אבותנו כרת ה' את הברית הזאת, כי אתנו אנחנו אלה פה היום כולנו חיים, פנים בפנים דיבר ה' אליכם בהר מתוך האש. (דברים פרק ה' פסוק ג') כאן יש דבר מעניין ביותר: פנים בפנים, משמע שהייתה להם הרגשה שעומדים בפני ה', ויש עוד כמה פסוקים חשובים ביותר. את הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהלכם, בהר מתוך האש, הענן והערפל, קול גדול ולא יסף. ויכתבם על שני לוחות הברית ויתנם אלי. ויהי כשמעכם את הקול מתוך החושך וההר בוער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו ה' אלוקינו את כבודו ואת גודלו אם כן מבואר כאן בפשטות שמשה חוזר על תגובת העם לגילוי האלוקי ובתגובה מבואר שזכו לראות את כבודו ואת גודלו. במעמד הר סיני כתוב שנאספו כל העם 600 אלף איש מלבד הנשים והטף. וראו את בורא העולם שאומר אני ה' אשר הצאתך מארץ מצרים. והם אישרו שהכן ראו ושמעו אותו. תראה לי שתצליח לפרסם לדורות הבאים ספר שיש בו עדות כזאת. וכן שכתוב שאתה עושה לעיניהם ניסים ברמה שהיו ביציאת מצרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |