|
||||
|
||||
מר ניר הנכבד, שתי הערות לי אליך: ראש השנה האזרחי - ללמדך שכנראה בתת מודע הקולקטיבי המצוי בקרב האוכלוסיות היותר שפויות בישראל ישנו פיצול והרגשת חוסר אונים כלפי החגים העבריים, אשר אינם ממש "אזרחיים", אלא על פי רוב דתיים-אתנוצנטרים עם נטייה חזקה לכפייתיות וקבעון. כידוע לך ריבונו של עולם אינו דמוקרט גדול ומעולם לא העמיד עצמו לבחירות אזרחיות, ולכן מאמיניו של יהוה אינם בדיוק אזרחים לפי ההשקפה המקובלת על חלקיו הדתיים של עמו הנבחר, כי אם נתינים האמורים להאמין ולציית, וזאת באופן גורף (נעשה ונשמע). על רקע זה מתבלט אותו מסר אוניברסלי בחגי התרבות האירופאית-נוצרית, אלמנט אשר מאפשר למליונים לקחת חלק בחגיגות אלו כמעט בכל רחבי העולם - להבדיל ממדינה קטנה מוקפת אויבים אשר בה מני מועצות דתיות מנסות להחרים כל אירוע הקשור לתרבות הנוצרית-עולמית. לכן הביטוי "למניינם" אולי מדויק, אך למעשה נועד להציב חומה בצורה "בינם" ל"בינינו" - וזאת לפי השבלונה של הם ואנחנו, ולכן ביטוי זה הנו בראש ובראשונה נגד אזרחיה החילוניים-חופשיים של מדינת ישראל, אשר אינם מוכנים שיכתיבו להם אפריורית איזה חג מותר או אסור להם לחגוג. אנא שים לב שהשמוש המוגבר באמצעי התקשורת הישראלים בגוף ראשון רבים הנו לא פחות פתולוגי בהקשר זה בברכה א. מאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |