 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהבתי את החלק הראשון של המאמר. לא הבנתי את החלק השני. למשל, המשפט "אהבה היא סוג של התמכרות לבפ"נ" סתום בעיניי. אני מבין שאפשר למצוא מתאם בין המצאות בפ"נ במוח לבין הרגשת משיכה או אהבה. אבל מה זה אומר? נוכל לומר שיש כאן שני אירועים: אירוע פיזי, ואירוע מנטאלי, כאשר יש ביניהם יחס מסוים שמסביר את המתאם (למשל, סיבה ותולדה באחד מהכיוונים, או אולי סוג כלשהו של זהות). או שמא, כפי שמשתמע מהמשפט, ישנו רק אירוע פיזי שקשור להמצאות פב"נ (ואז קשה לי לראות כיצד הוא נוגע למה שאנחנו קוראים "אהבה")? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יש מתאם בין בפ''נ לבין תחושת משיכה, ויותר מזה - עיכוב של בפ''נ (ע''י ליתיום) גורם לירידה בתחושת המשיכה. באשר להתמכרות - היא באה לידי ביטוי בצורך (של אנשים מסוימים) לשמור על רמות גבוהות של בפ''נ על ידי התאהבויות סדרתיות (יש לדייק ולומר שאנחנו מניחים שההתאהבויות החוזרות נועדו לשמור על רמות בפ''נ גבוהות באופן בלתי מודע), והסבל בזמן סיום של מערכת יחסים שמזכיר פסיכולוגית את הסבל של אנשים בתהליך גמילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ..ומה לדעתך הטענה שנובעת מכך? איך זה משפיע על ההבנה שלנו את השאלה "מה זאת אהבה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבמובן מסוים, אנחנו מתמכרים לעצם האהבה ולא לאובייקט שאנחנו אוהבים. הוא רק אמצעי לספק את תחושת ההתמכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בתנאי שהנחת-היסוד שלך היא זיהוי האהבה עם ההתמכרות. זה נשמע קצת מעגלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשר למדוד רמות בפ"נ במוח אנושי? האם זה נעשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, מודדים נגזרות של החומר בשתן. בבני אדם לא מודדים ישירות את ריכוז הנוירוטרנסמיטורים במוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |