|
||||
|
||||
ואני רק אוסיף, שבעוד שכסטודנט לתואר ראשון בהיסטוריה כללית אני משלם כרגע(לפני ההעלאה) 9300 שקלים עבור תואר של 104 שעות, אני אשלם יותר מ11000 עבור לימודים לתואר שני, שלהם צריך רק 28 שעות. 104 מול 9300, 28 מול 11000. מה בדיוק ההגיון פה? |
|
||||
|
||||
לא מדוייק. עבור תואר ראשון תשלם 3*9300 שזה בערך 28000 שקלים לתואר בעוד שלתואר שני תשלם (לפחות כך זה במדעי המחשב) רק כ 22000 שקלים (שתי שנות לימוד). בהתחשב בכך שבתור סטודנט לתואר שני יהיה לך גם מנחה צמוד זה לא כזה פער היסטרי. |
|
||||
|
||||
מה שהם שם למעלה בוועדה לתקצוב האוניברסיטאות מתעקשים שלא להבין הוא שתואר במדעי הרוח לעולם לא מסתיים בשנתיים. מי שגומר בשלוש שנים שיחק מזלו והרבה יותר מסיימים בארבע. עכשיו תתחיל להכפיל ולהוסיף גם תוספות פיגור ולנכות משעות העבודה הפוטנציאליות את השעות שמבלים בספרייה ארבע שנים. |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים על תואר ראשון או שני? כי לפחות במדעי החברה, אני לא רואה סיבה שזה יקח יותר זמן ממה שאמור. |
|
||||
|
||||
תואר שני. ראשון מסיימים בדרך כלל בשלוש וחצי שנים או ארבע. לי התמזל לסיים את הראשון בשלוש ועוד עברתי חוג באמצע. |
|
||||
|
||||
סתם שאלה. לא קשורה, אבל אולי כן במידה מסוימת. חלק (חצי?) משכר הלימוד, בתואר ראשון, משולם ע"י כספי מדינה. עד כמה שאני יודע, זה מותנה בכך שהסטודנט מסיים את הלימודים בכך וכך שנים (3? 4?). מישהו יודע את הפרטים המלאים? |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, המדינה מסבסדת 3 שנות תואר ראשון (אולי יותר אם התכנית מוגדרת מראש כיותר) ושתי שנות תואר שני. כל דבר מעבר עולה לאוניברסיטה יותר כסף ולכן היא מנסה לגרום לאנשים לסיים בזמן ולכן גם תשלום על גרירה של תואר בסך 10 אחוז מזכר הלימוד. לכן גם אונ' תל אביב פתחה השנה מסלול לתואר שני ללא תזה בכל הפקולטה למדעי הרוח בניסיון לגרום לאנשים לסיים תוך שנתיים תוך הצנחה של הרמה האקדמית. |
|
||||
|
||||
תוספת הפיגור היא 10% לשנה בערך 100 שקלים לחודש (בהתחשב בעובדה שעבודה עם מנחה נעשית גם במהלך חופשת הסמסטר) לא כזה נורא. |
|
||||
|
||||
נו, אם כך אז ההעלאה הצפויה לא נוראה כל כך כי היא באותו שיעור בערך |
|
||||
|
||||
קודם כל ההעלאה לתואר שני היא של 20%. חוץ מזה יש הבדל בין מחיר של מאה שקלים לחודש לבין תוספת של מאתיים שקלים חודש על מחיר שהוא מלכתחילה גבוה (להזכיר, מסקנות ועדת וינוגרד שהפחיתו את שכר הלימוד ב 20% לפני מספר שנים, אינן חלות על התלמידים לתואר שני). כך שההעלאה היא קצת יותר חמורה מתוספת הגרירה שכבר נהוג לגבות מסטודנטים. |
|
||||
|
||||
כסטודנט, אתה לא משלם רק עבור הלימודים, הגישה לספריה וההנחות בקפיטריה, אתה משלם גם עבור הזכות להיבחן ולקבל תואר מהמוסד לו אתה משלם. ועקב כך, תואר יוקרתי יותר הוא תואר יקר יותר. את הקורסים אתה יכול לקבל בחינם כשומע חופשי. |
|
||||
|
||||
שומע חופשי משלם בערך כפול לכל שעת לימוד. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח? בתואר ראשון נכנסתי לכמה קורסים מבלי להרשם (וכמובן מבלי להבחן) ובתואר שני פגשתי כמה וכמה שומעים חופשיים שלא נרשמו ולא נבחנו, אבל נהנו מעצם הישיבה בכתה ואפילו הרשו לעצמם לשאול את המרצה שאלות. למיטב ידיעתי איש מהם לא שילם עבור התענוג. יתכן שאם אתה רוצה להיות שומע חופשי ולקבל אישור על כך שהיית שומע חופשי תצטרך לשלם. |
|
||||
|
||||
אני בטוח למדי. מה שכן, מרצים לא רואים עצמם כמפקחים מטעם האוניברסיטה, כך שמעשית העניין פרוץ. |
|
||||
|
||||
''שומע חופשי'' הוא מי שרשום לקורס אך אינו סטודנט מן המניין, והוא יכול להיבחן וגם לזקוף את הקורס לזכותו אם יירשם ללימודים. בדרך כלל באמת משלמים סכום גבוה עבור התענוג. |
|
||||
|
||||
מעשית, שומע חופשי יכול להיכנס ל(כמעט) כל שיעור שהוא רוצה, אף אחד לא יעמוד בכניסה ויבקש ממנו תשלום ואף אחד לא מסתיר את לוח הלימודים. עוד בנושא, בדיון 1172. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |