בתשובה להאייל האלמוני, 15/09/03 21:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וגם לא היה אז אוסלו. זה היה אחד מהפיגועים שהתחילו לאחר פרוץ האינתיפאדה שהתאפיינו בעיקר בפיגועי סכינאות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, זה לא נכון ש"פיגועי ההתאבדות הגדולים התחילו... בדיוק 40 יום אחרי טבח גולדשטיין במערת המכפלה". זה מה שרציתי לשמוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי דבר כזה וההיקש שעשית מוזר ביותר (בלשון המעטה). פיגוע קו 405 היה חלק מהאינתיפאדה (כמו הפיגועים של היום). גל הפיגועים בימי רבין נבע ממעשה גולדשטיין והגל בימי פרס מחיסול יחיא עייש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מתקשה להבין את הרלוונטיות של השאלה לאיזו סדרה שייך הפיגוע בקו 405. א. דרדור האוטובוס הוא פיגוע התאבדות. ב. שהתרחש לפני האירוע במערת המכפלה. מסקנה: היו פיגועי התאבדות לפני האירוע במערת המכפלה. מסקנה: הטענה "פיגועי ההתאבדות הגדולים התחילו... בדיוק 40 יום אחרי טבח גולדשטיין במערת המכפלה" אינה נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחבל לא מת בפיגוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני המונח הוא ''פיגוע הריגה'' או ''פיגוע הקרבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחבל ההוא היה מוכן לסכן את עצמו כדי להרוג, בדיוק כמו גולדשטיין. שניהם לא *התאבדו* - בניגוד למחבל המפוצץ את עצמו במסעדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה נכון לכל מחבל עם סכין שמנסה לדקור עוברי אורח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסכם: מחבלים פוגעים באזרחים מזה זמן. במקרים רבים, הם מוכנים לסכן את חייהם לשם כך. גם גולדשטיין פעל במערת המכפלה באופן דומה. ולאחר ארבעים יום, הופיעה שיטת פעולה חדשה לגמרי, בה המחבל *מתאבד* בזמן הפיגוע. האם נכון להציג את פיגועי ההתאבדות כתוצאה ישירה של מעשה שלא היה פיגוע התאבדות? (שאלה זו מופנית למר לנדוור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שנכון להציג את פיגועי ההתאבדות בתוצאה ישירה של הסכם אוסלו (שגם הוא לא פיגוע התאבדות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהוזכר כאן בתגובה 170806 היו פגועי התאבדות גם לפני פיגוע גולדשטיין. הם רק לא היו מוצלחים. (שני מתאבדים מתים והרוג אחד פלשתינאי חף מפשע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלבולי מוח פילוסופים זה הבלבניסטים. זה לא אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לא לכל פיגועי ההתאבדות מאז ועד היום, אלא לגל שהיה בימי רבין שהימנים טוענים שסיבתו היא אוסלו. את הטענה הזו, המשפט המצוטט מפריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מתוכחים על השאלה מה סיבת הפיגועים לא די להצביע על מקרה שהיה לפני תחילתם כדי להוכיח שזו הסיבה. זה נכון שפיגועי ההתאבדות הגדולים החלו ארבעים יום אחרי מעשהו של גולדשטיין במערת המכפלה (אגב, למה לא החלו, למשל, ימים בודדים אחר כך כמו שני הפיגועים כמה ימים אחרי נסיון חיסול יסין ומרעיו ?), אבל אירעו לפני תחילת הפיגועים עוד אירועים. (למשל, שבועיים אחרי אירוע גולדשטיין תקעתי נוד חזק במיוחד, אז זה אומר שזו סיבת הפיגועים ?). אני טוען שפיגועי ההתאבדות התאפשרו בכלל בגלל יכולת התארגנות שנוצרה עקב מתן טריטוריה לרשות הפלשתינית ללא יכולת פיקוח על מעשיהם שם. לשנינו אין הוכחות חד משמעיות לדעותינו, ולכן מלים כמו "הפרכה" אין להם שום מקום. אין מדובר במתמטיקה. אבל אפשר לדבר על סבירות והגיון. לי נראה שהעובדה שעברה תקופה של יותר מחודש אחרי הטבח במערת המכפלה הופכת ללא הגיונית את ההצבעה עליו כסיבת הפיגועים. כך גם הפיגועים שהחלו חודש שלם אחרי חיסול יחיא עייש (שכזכור עסק לפני חיסולו בגידול פרחים, ולא שמע על פיגועים כלל), אין זה סביר שסיבתם היא חיסולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה תקופה הסבירו לנו שהפיגועים נובעים מהתנגדותו של החמאס לתהליך השלום המלבלב. עכשיו מסבירים לנו שהפיגועים קורים כי אין שלום. הפיגועים קבועים, התירוצים הפכפכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |