|
||||
|
||||
נדמה לי שהטענה מהמחקר של י. שביט פשטנית מדי. א) נדמה לי שבישראל יש מעמד בינוני די גדול. קיום מעמד בינוני גדול בד"כ מקלקל חלוקות פשוטות כאלו. לא נראה לי שיש איזו סיבה שצריכת תרבות גבוהה צריכה להיות עם קורלציה כלשהי למיקום הסוציואקונומי היחסי בתוך המעמד הבינוני. ב) קבלנים, ראשי השלטון המקומי, כדורגלנים, דוגמניות ויתר אנשי חוג הסילון למינהו הם בד"כ ממעמד סוציואקונומי גבוה. האם אתה חושד שהם צרכנים מובהקים של תרבות גבוהה. ג) בבריה"מ ז"ל, התרבות ה"גבוהה" (מוזיקה קלאסית, בלט, תאטרון, אופרה) היו זולים מאד ומופצים ע"י השלטון. הצריכה שלהם שם היתה רחבה מאוד. בכל מקרה, לדעתי זו לא הנקודה. כצופה של bbc prime,אני יכול להעיד על כמות הזבל שם. אבל יש שם גם תוכניות איכותיות לא מעטות. הבעיה בערוצינו הוא הטיהור המוחלט מכל מה שהוא מעל המכנה המשותף המינימלי. יש הרגשה שהקברניטים שם סבורים שכל תכנית שלא מיועדת למסעודה מירוחם תמוטט את הערוץ שלהם כבנין קלפים. |
|
||||
|
||||
ראשי שלטון מקומי, כדורגלנים, דוגמניות וכד' אינם ממעמד סוציואקונומי גבוה. הם פשוט בעלי ממון רב. מעמד סוציו-אקונומי כולל, כפי שמרמז השם, גם פרמטרים חברתיים, לא רק כלכליים: השכלה, למשל. גם השכלת והכנסת ההורים בד"כ נכנסות לחישוב (כי זה ההבדל בין מעמד ס"א גבוה לבין סתם נובוריש). |
|
||||
|
||||
אם כך, אני קורא לשנות זאת מיד. וברצינות, בהגדרה זו, התוצאות שצוטטו הם טוטולוגיה גמורה (כמו להגיד שבין צרכני תכניות הטלביזיה באידיש יש אחוז גבוה של יודעי אידיש). זה ברור שתהיה קורלציה גבוהה בין השכלה לבין צריכת תקשורת הדורשת השכלה כלשהי כדי להבינה. לא מזמן התפרסם בתקשורת רכילותית כלשהי כי אחד מצאצאיהם של הזוג פארה פוסט וריאן אוניל טען שהם אובססיביים ועסוקים כל הזמן בפעילות גופנית וטיפוח גופם. חשבתי לעצמי, מה רוצה מהם הצאצא הנרגן? הוריו הם שחקני קולנוע. במה ציפה שהם יעסקו? בקריאה וניתוח של דוסטייבסקי? מה שהיה חסר לי במאמר, הוא התיחסות לשינויים שבגורם הזמן. למשל, רבים טוענים שהצפיה בטלביזיה של הנוער, באה על חשבון אינטראקציה עם בני גילם החביבים ועם הטבע בשדות ובגנים. זה אולי נכון אם כל בני הנוער היו גרים בנהלל או במרחביה. נראה לי שאצל לא מעטים הטלביזיה באה במקום שוטטות ברחובות ואינטראקציה עם נוער עבריין או גרועים מהם. יתכן שהצפייה המופרזת בטלביזיה היא לא רק גורם של הדרדרות חברתית אלא גם תוצאה שלה. |
|
||||
|
||||
מכיוון שגם לי יוצא להשתמש בביטוי "מעמד סוציואקונומי גבוה", אני תוהה אם מושג זה מוגדר בכלל. האם, כפי שאתה מציע, הוא מוגדר בדומה למדד - כלומר ישנו אוסף פרמטרים שמשוקללים ע"י מישהו והם ההגדרה? או שישנה הגדרה מצומצמת יותר. ובכן? |
|
||||
|
||||
אני מניח שהסוציולוגים יוכלו לענות לך ביתר דיוק, אבל בעקרון, כל חוקר בוחן מעמד סוציואקונומי לפי איך שנוח לו. עם זאת, ההגדרה התיאורטית של מס"א כוללת את המרכיבים השכלה, הכנסה, מקצוע, ועושר (או רווחה, או איך שלא תתרגם wealth). חוקרים שונים מסתמכים על מרכיבים שונים, או שילוב בין מרכיבים, כדי לחקור את מה שמעניין אותם, לפי הרלוונטיות. לעומת זאת, כשנושא המחקר הוא ילדים, מס"א נמדד ע"פ השכלת ההורים, הכנסתם, אבל גם לפי מימדים תרבותיים - הנגישות של ספרות יפה בבית, למשל. חיפוש בגוגל העלה את שני המאמרים הבאים: החל מסוף עמוד 12 יש שם סקירה נאה של הגדרות שונות של מס"א בעבר. החל מסוף עמוד 1 (רקע תיאורטי) מתוארת מדידה אחת ספציפית של מס"א אצל ילדים. |
|
||||
|
||||
שביט משתמש בסולם של אריקסון וגולדת'ורפ, המבחין בין מעמדות הומוגניים למדי מבחינת תנאי התעסוקה, בטחון כלכלי, סיכויי התקדמות, ומיקום במערכת הסמכות והפיקוח. |
|
||||
|
||||
"בריה"מ ז"ל"? ז"ל?! |
|
||||
|
||||
למה לא? אם זה ממש מפריע, אתה יכול להתיחס לזה בבחינת "אחרי מות, קדושים". אם תשים לב ההקשר בו הוזכרה בריה"מ היה כזה שבו אי אפשר לבוא אליה בטענות (עידוד תרבות גבוהה). |
|
||||
|
||||
אני לא נוהג להגיד ז''ל אחרי מות דיקטטורות. אולי שר''י או ''ברוך שפטרנו'' יתאים כאן יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |