|
||||
|
||||
נא הערותיך. |
|
||||
|
||||
זה לא המונולוג של לאקי מ-"מחכים לגודו"? טוב, נו, לא נתבדח. זה טקסט מוזר ועגום, ואילו אספתי טרחנים כפייתיים בפיסיקה (או בספרות) הייתי מוסיף אותו לאוסף ומתעצב על שכך קרה לו, לעופר מיירנץ. "רושם הודאות שיש בחלל הריק" - אפשר לכתוב על זה שיר... |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה מאוד מרשים איך בהתחלה הוא נותן איזו השערה לא מבוססת (בעבר ובעתיד יש רק אנרגיה, טענה שכמובן מסתמכת על המשוואה המפורסמת ביותר בעולם), ומשם והלאה מניח את אותה השערה כנכונה ובונה תילי תלים על השטות הזאת... אבל איפה האנטר, את זה הוא לא יודע. |
|
||||
|
||||
מאוד מרשים...? אתה מתאר זאת כאילו שהוא הניח הנחה משונה אחת ומשם והלאה הסיק מסקנות עקביות. זה יכול להיות דווקא תרגיל מעניין, אבל אני לא הצלחתי לקרוא אותו כך, ולכן לא הצלחתי גם להתרשם. ההנחה המופרכת על האנרגיה בעבר ובעתיד היא רק אחת מני כמה וכמה טענות סתומות ולא קשורות המופיעות בתיאוריה שלו. |
|
||||
|
||||
"יש לי שאלה מאד מסובכת והיא קשורה בתחום האי ודאות. לאיזה מציאות אנו חוזרים, כשאנו הולכים אחורה בזמן? "בגלל שיש כמה אפשרויות, שיש אפשרות לכל מציאות, פשוט לא באותו רמת ודאות. "לכן יש לי רעיון לומר שיש מצב שלישי - לא של אי ודאות, ולא של ודאות, זה מצב שלישי. ואני כאן יסביר את המצב הנוסף והוא המצב של חופש בחירה (כלומר אינטליגנציה), שהוא המצב הנכון לגבי האדם. "ואני חושב שגם לגבי העולם". (ע. מיירנץ, מתוך "אי ודאויות ועוד", 2003, הוצאת האייל החדש). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |