|
||||
|
||||
היא לא שונה. היא יותר גרועה. אם אתה נקלע לזירת התרחשות ומתעד במקום לסייע, כל עוד אתה יכול לעזור (כי כשמגיעים כוחות ההצלה אולי כבר לא צרכים אותך), אתה פושע, בעיני. וריפנשטאהל היתה יותר גרועה. היא לא נקלעה סתם. היא היתה ושתקה למרות שידעה היטב מה קורה. היא העדיפה ללקק את השמנת מן הצלחת במקום לעשות את מה שלדעתי הוא המנדט של אמנים בחברה האנושית - להיות העין והמצפון והסמן. ולא רק ששתקה, גם שיתפה פעולה, בעצם האדרת הרעיון של היופי הארי, היא נתנה לגרמנים מראה יפה להתבונן בה, במקום להראות את פרצופן האמיתי, וגם ניצלה כוח אדם זול כשהזדמן לה, באדיבות הרייך, תוך אדישות לגורלם. |
|
||||
|
||||
ריפנשטאהל תיעדה ארועים פומביים של המפלגה הנאצית וגרמניה בכלל. היא לא תיעדה (ולמיטב ידיעתי לא נטען נגדה שהיא נחשפה ל-) גיטאות, מחנות השמדה ושאר מקומות בהם בוצעו פשעים נגד האנושות. מה בדיוק היא ראתה שהיה שווה לדווח? היא אכן התרועעה עם הנאצים וסבלה (אולי נהנתה) את נוכחותם. בסרטיה, היא גם הפכה את הרוע הזה לדבר אסטטי. זה אולי מעיד עליה כאדם לא מוסרי אך לא פושעת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |