|
תודה, נבוך! זה היה אסיסט מצויין למשהו שרציתי לספר, ורק חיפשתי הזדמנות: רשמיי מאליפות הארץ בריחוף יוגי.
כן, כן, אני לא צוחק. יצא לי להיות נוכח (כצופה!) באירוע הנ"ל, שהתקיים באותו מצפה גלילי שנדמה שאליו רמזת. קיצור הדברים: מעולם לא הזדהיתי כל כך עם הילד שצעק "המלך הוא עירום".
בתחרות היו שני מקצים תחרותיים: ריחוף לגובה, וריחוף לרוחק; נדמה לי שגם היה מקצה עממי מרובה משתתפים, אבל אני כבר לא ממש זוכר (הכל היה ב- 88, כמדומני). במקצה הריחוף לגובה, המודטים ישבו בישיבה מזרחית או בישיבת לוטוס (מי שהיה מסוגל) על הרצפה המרופדת, כשלידם מונחת ערימת מזרונים דקים. בתנועה שלי נראתה מצחיקה ומגושמת, הם ניסו לקפוץ ממקומם לראש הערימה, תוך כדי שהם מנסים לשמור על תנוחת הישיבה, פחות או יותר. למי שהצליח, הוסיפו מזרון לערימה. אל תתפסו אותי במספרים, אבל נדמה לי שהמנצח הצליח "לרחף" לגובה של משהו כמו 30 ס"מ. הריחוף לרוחק היה - כמה מפתיע - נסיון פתטי באותה מידה (לדעתי) לקפצץ כמה שיותר רחוק.
הנקודה היא ששום דבר בתחרות לא נראה לי אפילו דומה לריחוף או להפרת חוקי הפיסיקה - נראה לי שכל מתעמל מתחיל עם גמישות מינימלית יכול היה לעשות את מה שהם עשו שם, ואולי אפילו הרבה יותר טוב. הניגוד בין עליבות התוצאה לרצינות התהומית של המארגנים והמשתתפים היה מאד משעשע בעיני.
בעיתון למחרת, כמובן, הופיעה תמונה שתפסה את אחד ה"מרחפים" כשהוא בדיוק באוויר, ונראתה מאד משכנעת.
|
|