 |
בנוגע להערה 1 שלך, אני זוכר שאמרת זאת בעבר. אבל התפיסה הבלבניסטית של הפוליטיקאי כבעל-מקצוע המומחה בתחומו היא הבסיס לציווי הזה. אני מניח שתסכים איתי שללא הבסיס הזה הציווי אינו סביר. אין טעם להסביר פעולות ללא מושג הטעות אם חלק נרחב מהן נובע מטעויות, וזה המצב אם הפוליטיקאי הוא כאחד האדם.
אז אנחנו נשארים עם פוליטיקאי שטועה, אבל לעיתים נדירות. חוץ מזה שאני חושב שזה קצת בעייתי בגלל שבלבניסטים מסיקים מסקנות מרחיקות לכת על-סמך פעולות קיצוניות ונדירות שיכולות להיות טעויות, זה לא נראה לי חשוב לעניינינו.
לנושא עצמו, אני לא מבין מדוע "סביר מצדנו לטעון שמי שיבין את מה שאנו 'גילינו' יהיה נתון פחות (או בכלל לא) למניפולציות". אימוץ העקרונות הבלבניסטים לא יהפוך אותנו למומחים בפוליטיקה. אולי נסביר פחות פעולות של פוליטיקאים כטעויות, אבל זהו בערך. מתוך התיאוריה עצמה לא נובעת שום מתודה להסבר הפעולות. בעבר חשבתי שהרעיון הוא שמתוך תוצאות המעשים אפשר להסביר את כוונות הפוליטיקאים, אבל אז באה תגובה 169793 וטפחה על פניי.
אז בתור לא-פוליטיקאי אני לא בהכרח טועה. אבל אין שום-דבר במתודה שיקרב אותי למסקנות הנכונות. סתם, עוד תיאוריה עם קווים קונספרטיבים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש