בתשובה לדובי קננגיסר, 15/09/03 9:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, אבל הוא כותב שם עוד כמה דברים קצת פחות שליליים. אם הוא רוצה לכתוב שאסטרולוגיה היא סתם אמונה - יופי. אך זה ממש לא מה שהוא עושה. דוגמה: "על השאלה אם 'באמת' הקשרים האסטרולוגיים הם מקריים או מכוונים אי אפשר לתת תשובה מוחלטת". האמנם? איך פיסיקאי מרשה לעצמו לרשום משפט כזה? כן, כן, נכון, מדע הפיסיקה הוא אמפירי, ואולי מחר נגלה שצפרדעים ירוקות משפיעות על המטבוליזם של מי שאוכל חצילים. אבל ברמה הזו אפשר להגיד על כל שרלטנות שהיא אולי נכונה, גם קריאה בקפה. מה שמרתיח אצל בן-דב זו העובדה שהוא הולך בין הטיפות, מצד אחד לא אומר דברים שקריים במפורש אבל מצד שני נזהר לצאת בסדר עם אסטרולוגים ופותחים בקלפים למיניהם (הוא עצמו עוסק בכך). עוד דוגמה: על ההורוסקופ השבועי הוא כותב שזה "יישום הרבה פחות מחייב ומעמיק מהייעוץ האישי". הוא מדען, לא? למה לא לכתוב פשוט שההורוסקופ השבועי בעיתון הוא קשקוש מוחלט? במסגרת חוות-דעתו כמדען על השאלה אם אסטרולוגיה היא נוכלות, לא היה ראוי לציין שתחזיות אסטרולוגיות על עתיד המדינה והורוסקופים בעיתונים הם שרלטנות מוחלטת? מה, באמת רק אותי הוא מרגיז? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מרגיז גם אותי. למעשה, לולא היה מדובר בחוות דעת למשפט הייתי אומר שמדובר כאן על פארודיה של הורוסקופים. הוא אומר משהו ומייד מסייג את עצמו, ועוטף הכל בכל מיני עירפולים. בסופו של דבר, כל אדם יקרא כאן רק שיקוף של דעתו המקורית. שלא לדבר על כל הקשקושים הפסאדו מלומדים: למה תורת המערכות המורכבות רלוונטית פה, ומה זה הניים דרופינג הזה ("חתן פרס הנובל ..."). אני מוכן להתערב עם מיץ פטל ( בשיטותיו) שגל-מאן לא מצדד באסטרולוגיה בספרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכית. אין ב-''הקווארק והיגואר'' שום רמז לצידוד באסטרולוגיה. גם אותי עצבן אזכור שמו של גל-מאן, אבל זה כלום ליד כמה שזה היה מעצבן את גל-מאן עצמו אילו ראה את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |