|
||||
|
||||
ניצה והאלמוני (לדעתי) יכולים לענות לך בקלות על כך. הם פשוט יגידו שממוצע של 2-3 ילדים, יגרום ליהודים להפסיד במרוץ הדמוגרפי ולהפך למיעוט (ומכאן הסיכון לשרידת החברה הישראלית בשל מחסור בילדים, במובן קצת שונה מזה שאליו אתה התכוונת). מישהו רק צריך להגיד להם שבא"י השלמה, כבר הפסדנו במרוץ הזה. אפשר גם להזכיר שגם בגבולות 67, עפ"י השימוש המשעשע של האלמוני ב"חוקי המתמטיקה", ההפסד מובטח. הוא מובטח גם (בעיקר?) בלי הקיצוצים של ביבי. אז נשאלת השאלה - מה בדיוק היתה הביקורת על שר האוצר שקשורה לדמוגרפיה? האם זה הטיעון הרציני כנגד שר האוצר שלנו? |
|
||||
|
||||
לניצה ולי יש שתי תפיסות שונות לגמרי. הביקורת שלי על הקיצוצים של נתניהו באה ממקום אחר לגמרי, הסברתי את זה כבר במהלך הדיון. הביקורת שלי עליך (ז"א על הדעות שאתה מביע בדיון), היא שאתה מנסה להתעלם מהמציאות בעזרת מיסתיקה, בצורה דומה עד זהה לצורה שבה ניצה מתעלמת מהמציאות. אני, להבדיל מניצה, לא חושב שיש טעם להיכנס למירוץ דמוגרפי. אני, להבדיל ממך, לא חושב שכדאי לנו להפסיד במירוץ כזה ושאלוהי השגשוג והממטיקה ישמור עלינו. בקשר לארץ ישראל השלמה, זו בהחלט אחת הסיבות שלדעתי כדאי לצאת מהם. בקשר לגבולות 67, לדעתי הרעבה של ילדים היא לא הדרך הראויה לשנות את המגמות (להבדיל מחינוך למשל, אבל חינוך עולה כסף, והרעבה חוסכת, חינוך מראה תוצאות רק אחרי כ-40 שנה, תוצאות של הרעבה אפשר להראות אחרי 3 שנים, מעניין במה יבחר שר אוצר שרוצה להיות ראש ממשלה תוך כדי כהונה בממשלה ימנית כלכלית?). היחיד שדיבר על דמגרפיה הוא אתה, את השאלה האחרונה אתה יכול לשאול את עצמך. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין "לא לשרוד" ל"להפוך למיעוט". הטיעון הראשון (עבור חברות המייצרות בממוצע פחות משני ילדים למשפחה) הוא אכן מתמטי. הטיעון השני כבר צריך להתחשב בשאלות נוספות, למשל: האם השגשוג הכלכלי של המערב מגדיל את תוחלת החיים? האם קיום משפחות ענק עלול לגרור תקופות של רעב ומחלות המקטינות את האוכלוסיה? מה לגבי הגירה? צריך להבין גם שגם היום, אוכלוסיית "המערב" היא מיעוט ביחס לכלל האוכלוסיה בעולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |