|
||||
|
||||
אין חלבונים ללא תפקיד אבל חלק גדול מהגנום האנושי מכיל מה שנקרא זבל הזבל הזה הוא רצפים (בד"כ חוזרניים) אשר ככל הידוע כיום לא מקודדים לרנא וגם לא משתתפים ברגולציה של שעתוק המחשבה כיום היא שהם לא נעלמו באבולוציה מכיוון שיש להם יתרון מבחינת הגנה הגנים שכן מקודדים לרנא מדוללים על פני הגנום וכך במקרה של נזק לדנא כמו למשל קרינה יש פחות סיכוי שרצפים חשובים יפגעו. ממצאים תומכים מראים שמנגנוני התיקון עובדים קודם על רצפים מקודדים ואחר כך על רצפי זבל חוץ מאלה יש גם הרבה פסאודוגנים כלומר עותקים לא מושלמים של גנים קיימים. אני לא בטוח מה החשיבות של פסאודוגנים אבל אני יכול לשער שיש להם חשיבות ברגולציה של שעתוק ואולי גם כגורם מדלל לנזקים כמו גם בתהליך כמו שחלוף הגנום גם צבר במהלך האבולוציה רצפים פגומים של וירוסים שעברו אינטגרציה לגנום לגבי חלבונים שממלאים מספר תפקידים כאן נכנס הנושא של דומיינים. כוונתי היא למודולה מסויימת בחלבון שאחראית לתפקיד מסויים לדוגמה יש דומיין שאחראי לפוספורילציה ודומיין שאחראי לדהפוספורילציה ודומיין שאחראי לחיתוך חלבונים ודומיין קישור לדנא וכו סביר להניח שהדומיין השה התפתח ביצור הפרימיטיבי הראשוני ושוכפל שוב ושוב ושוב כאשר הוא (באקראי) הוכנס כל פעם לחלבון אחר וכך נוצר חלבון שיש לו דומיין פוספורילציה ודומיין של קישור לדנא והופ יש לך חלבון עם שתי פעילויות העניין הזה עם המודולריות תופס היום המון תאוצה האנלוגיה עם המפתחות במקרה הזה היא לדומיינים השונים ולא לחלבון אתה יכול לראות את החלבון כצרור מפתחות כאשר כל מפתח פותח דלת אחרת. אתה יכול להוסיף מפתחות לצרור או להחליף מפתחות מצרור אחר ואז יש לך חלבון עם פעילויות אחרות |
|
||||
|
||||
רציתי לשאול אותך, אולי תדע להסביר לי בצורה יותר מפורטת: הסיפור הזה עם ה"הגנה ההסתברותית" שמספקת כל מסת הדנ"א שאינה מקודדת לחלבונים לדנ"א שכן מקודד. האם זה לא קצת מופרך? האם גם במקרה הזה "אלוהים משחק בקוביות"? קטונתי (מאוד), אבל אני לא ממש משתכנע מההסבר הזה, האם הוא מצדיק את קיומה של כל המסה הזאת? (למרות שבוודאי קיים לחץ סלקטיבי להקטין את כמות הדנ"א בתאים) האם בשמר (שבו אחוז הדנ"א שאינו מקודד קטן מאוד יחסית לאדם) ישנן יותר מוטציות ברצפים מקודדים? אנא ממך תן איזה טיעון שיסיר מליבי ספק. |
|
||||
|
||||
לגבי ההגנה ההסתברותית כפי שקראת לה: הרעיון הוא באמת לדלל את הגנים המקודדים כדי שהם יפגעו פחות ואם לתת לך באנלוגיה כפי שנהוגבאתר זה קח דף נייר עם מאה משפטים ותפיל עליו טיפה טיפקס הטיפקס ימחוק לך אחת האותיות באחד המשפטים עכשיו בין כל משפט תכניס עשרה משפטים שלא אכפת לך שיינזקו עכשיו תשפריץ טיפה טיפקס מה הסיכוי שתפגע באחד המשפטים המקוריים? סיכוי קטן לעומת הדף הלא מדולל כנראה שהיתרון הזה הוא מספיק בנוסף, כפי שאמרתי למעלה הראו בניסויים שרצפי זבל מתוקנים ע"י מנגנוני התיקון מאוחר יותר מאשר רצפים מקודדים יותר מכך להזכירך הדנא הוא סליל כפול ובכן, הראו שיש הבדל במהירות התיקון בין הסליל המשועתק לסליל הלא משועתק את כל זה אני מביא לפי מה שלמדתי בקורס של מנגנוני תיקון דנא ומוטגנזה לגבי ההבדל בין שמרים לאדם מבחינת תדירות מוטציות בגנים לעומת זבל אני לא יודע אם זה נבדק אי פעם אז אני לא יכול לתת לך עובדות אבל אני מתאר לעצמי שכן חוץ מזה אני לא בטוח שיש לחץ להקטין את הגנום בתאים למרות שזה אומר עוד השקעת אנרגיה בשכפול וב maintanence אבל בוירוסים כן יש לחץ להקטנת הגנום למינימום כי יש רק גודל מקסימלי שיכול להכנס למעטפה החלבונית לכן בוירוסים רבים יש מקרים של גן יחיד אשר מקודד לכמה חלבונים ויש מקרים של overlapping ושל גנים משני צידי הסליל ועוד שיטות כמובן שזה לא נכון לגבי כל הוירוסים יש ויש זהו אני צריךלחזור לניסוי...:-) |
|
||||
|
||||
הערה של הדיוט: ההסתברות לשגיאות העתקה בחלקים המשמעותיים של הדנ"א אינה משתנה לטובה ע"י הוספת קטעים לא מקודדים, אלא אם כן מנגנון ההעתקה מייצר במכוון מוטציות ("מטפטף טיפת טיפקס"). סבירה יותר השערתו של דאוקינס שזה פשוט דנ"א טפילי שהלחץ האבולוציוני להסרתו קטן כי הוא אינו עולה הרבה. אפשרות נוספת היא שהקטעים האלה הם "מלכודות וירוסים" - אם אותה טיפת טיפקס היא בעצם פגם שנגרם ע"י חיתוך הדנ"א ע"י וירוס כי אז יש הגיון בקטעים ארוכים לא מקודדים. |
|
||||
|
||||
junk DNA אינו מונע שגיאות בשכפול של גנים אבל בלי קשר לזה לזבל דנא בהרבה מקרים יש שגיאות שכפול יותר מאשר בגנים הסיבה היא שחלק גדול של הזבל הוא רצפים חוזרניים כמו למשל רצף של שלוש אותיות שחוזר על עצמ ו עשרות מאות ואלפי פעמים ואז קורה שבשכפול האנזים המשכפל מחליק ומנגנון השכפול אינו מייצר במכוון מוטציות. להיפך זהו מנגנון מאוד מתוחכם שנועד להקטין את הטעויות אם אני לא טועה למשהו כמו אחד לעשר בתשיעית כמובן שיש יוצאים מן הכלל כמו למשל וירוס HIV בכל אופן, זה נראה לי שכבר הבהרתי את היתרון של דילול הגנים בזבל דנא להקטנת נזק *חיצוני* לדנא |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |