|
||||
|
||||
You missed my point totally.
I guess you didn’t see the movie (or the Hebrew translation is so far fetch you didn’t recognise the English name). There you see how, with the help of technology, news items are manufactured for the benefit of somebody. My point was: one can’t believe to anything on T.V even if one sees it with his/hers own eyes. A good example to the power of manipulative T.V is the rise of Bibi from total anonymity…who heard of him before his face filled the T.V screens? |
|
||||
|
||||
כשכש בכלב, לדעתי, היה קונספט נחמד שהתאים לסיפור קצר, שמתחו אותו לסרט ארוך ומייגע. לא שאין בו אמת ולקחים מעניינים. מלחמת המפרץ 2 היא דוגמה טובה למניפולציות של התקשורת - ויכול להיות מעניין לנתח את השינויים שנעשו בנתינת גישה לתקשורת (כתבים עם הלוחמים) בניגוד לסרט המקורי עם אבא של בתפקיד הראשי - ובהתאמה ללקחים שאולי למדו קובעי המדיניות מצפיה בכשכש.. "רואים.. זה בכלל לא כמו בקשקש בכלב! כאן יש כתבים בשטח שמצלמים דברים אמיתיים!" לגבי פירסום כללי, הגבולות נפרצים שוב ושוב, הנה.. הזוג המאושר בלימוזנה בדרכו את השקיעה הנכספת (במערכת היחסים) מקבל קופםה. מה זה יכול להיות?.. חופשה חלומית בטוסקאנה מתנת ישרא-אינטרנאטיונאל-בלוף-טורס נסיעות!! |
|
||||
|
||||
לגבי הפרסומות בתוך התוכנית - אבל הרי כאשר מוענקים פרסים, תמיד הם מוענקים "מטעם". גם ב"מי רוצה להיות מיליונר" הפרסים "מוענקים על-ידי". לא מדובר פה בסדרת דרמה שבה הגיבורה אומרת "אבל איציק, למה שלא ניקח את החבילה של משה-טורס, טלפון 07-9988776, רחוב הרצל 47, חולון, משה-טורס, הטור הכי ישראלי שיש? אתה לא יכול לעשות לי את זה! וחוץ מזה, אני בהריון!", אחרי הכל. |
|
||||
|
||||
סתם לידיעתך, הפרסים הגבוהים (מ125000 ומעלה) משולמים ע"י חברת ביטוח, שאר הפרסים הם הוצאות הפקה. החברות ש"מעניקות" פרסים משלמות סכום קבוע (סדר גודל של עשרות אלפי דולרים לתכנית) עבור הפרסומת בלי קשר לסכומי הזכיה. |
|
||||
|
||||
ברור. לכן כתבתי ''מוענקים'' במרכאות. גם העובדה שהם מערבבים כל פעם את סדר ה''מעניקים'' (פעם את המיליון מעניקה חברת סלולרי, פעם איזה בנק, ופעם איזה יוגורט) מרמזת על כך. אבל את הוצאות ההפקה מממנות הפרסומות, שבתוך התוכנית, כמובן. |
|
||||
|
||||
ברור, אבל דוקא הפרסים הגדולים לא. (כמובן שהוצאות הביטוח כן) |
|
||||
|
||||
לא בדקתי, אבל נדמה לי שההפקה היתה עושה עסק לא רע אם היתה לוקחת על עצמה את הפרסים הגדולים ומשאירה את הקטנים לביטוח. |
|
||||
|
||||
לדעתך עדיף ביטוח רכב (ללא השתתפות עצמית) מוגבל לסכום של עד 10 אחוז משווי הרכב? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את האנלוגיה. אבל לידיעתך, בחברות ליסינג מסוימות נהוג לוותר על הביטוח מכיוון שמספר המכוניות הרב של החברה מספיק כדי לנצל את חוקי הריבוב הסטאטיסטי למיניהם. |
|
||||
|
||||
נו, מה יהיה עם המלכודות האלה. |
|
||||
|
||||
לא צריך ללכת רחוק, הרכב שלי (חברה) לא מבוטח כי לחברה יש הרבה כלי רכב ועלות הביטוח הכוללת יותר גבוהה מעלות התיקונים. זה חייב להיות ככה, אחרת חברות הביטוח לא היו מרוויחות אגורה. ולעניננו, אתה מציע ל"רשת" לבטח את עצמה כנגד הפסדים קטנים וצפויים (כל תכנית זוכים בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים) ולא לבטח את עצמה כנגד הפסד גדול ונדיר. (זכיה ב125000 ש"ח ומעלה לא קורה הרבה) לפי ההגיון הזה, עדיף לבטח רכב כנגד שריטות, פנסים שבורים, מראות תלושות ופגושים סדוקים, (עלות תיקון קרובה להשתתפות עצמית) ולא לבטח כנגד "טוטאל לוס" כי לא סביר שזה יקרה. |
|
||||
|
||||
הבנתי. דווקא נשמע לא רע, כמובן שהכל שאלה של שכיחות. בביטוח מכוניות, יש יתרון סטטיסטי לחברת ביטוח על פני בעל המכונית הבודד, אבל במקרה של משחק טלוויזיה יחיד במינו, השיקולים הם לא כל כך פשוטים. רחמי על האקטואר שצריך לאמוד את ההסתברות של אנשים שיכו את הקופה. בכל מקרה, גם חברות הביטוח לא פרייריות ובוודאי שהפרמיה שלהם מספיקה לכסות את תוחלת ההפסד. מכיוון שהמשחק הוא יחודו, הרי שהתוחלת מבוססת על ממוצע בזמן ( להבדיל ממוצע על מספר בעלי המכוניות). אם התוכנית תרוץ מספיק זמן, אין בעצם הבדל בין התשלום לחברת הביטוח לבין התשלום למשתתפי המשחק, פרט לפער התיווך של חברת הביטוח. |
|
||||
|
||||
זה לא מדוייק. לפי ההגיון הזה, אם אתה מתכוון להיות בעל רכב 50 שנה (ולהחליף אותו מדי פעם כמובן) גם אז אין הבדל בין תשלום הביטוח ובין כיסוי הנזקים בעצמך, למעט פער התיווך. הנקודה היא, ש"רשת", כמו כולנו, מעדיפה לפרוש את התשלומים הכבדים על שנת תקציב שלמה (ואולי על יותר משנה אחת) ולא לשלם באופן פתאומי ובלתי צפוי סכום גדול. אם "רשת" היתה ערוץ נושא, שמשדר אך ורק שעשועונים נושאי פרסים, יתכן שלא היה צורך בביטוח. |
|
||||
|
||||
אם תחליף 50 שנה ב 500 שנה, נראה לי שתצדק. בכל אופן, אני מוכן לקבל את ההנחה (הבלבניסטית?) שגם רשת וגם חברת הביטוח יודעים מה הם עושים. |
|
||||
|
||||
אתה רק מחזק את דברי. אם ל"מי רוצה להיות מליונר" היה צפי ל20 עונות, אז אולי לא היה צורך בביטוח. אני מקבל את ההנחה הבלבניסטית. |
|
||||
|
||||
צפיתי בסרט המדובר, ודברי _רלוונטיים_ כתגובה לדבריך. בשנות העשרים הצליחו לעבוד על חצי ארה"ב עם תסכית רדיו. לא צריך טכנולוגיה מתקדמת, צריך להרגיל את הציבור לטכנולוגיה הקיימת. |
|
||||
|
||||
בשנות העשרים הרדיו נחשב לטכנולוגיה מתקדמת !!! בסביבות 1896 נבנה מכשיר הרדיו הראשון ששידר למרחק של כ 200 מטר (ניסוי שהוכיח את קיומם של גלים אלקטרומגנטים שעד אז נחשבו להשערה תאורטית בלבד) |
|
||||
|
||||
שנות ה-20? אם אתה מתכוון לתסכית של אורסון וולס, אז מדובר על סוף שנות ה-30 (30 לאוקטובר, 1938). אם התכוונת למשהו אחר, אז סליחה. אני בכלל לא פה (ומעולם לא הייתי!). |
|
||||
|
||||
כמובן, ותודה על התיקון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |