בתשובה להאייל האלמוני, 14/09/03 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין מי יהיה הפובליציסט הפלסטיני שישאל אחרי ההתנקשות בבני אלון "כמה שרי תיירות יש לישראל?" או "כמה ראשים יש ל'מולדת' בישראל?". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גדעון לוי מתייחס לאפשרות ש"ראשי הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" מתחלפים במהירות, כמו השרים אצלנו. הוא טוען שאן כך אכן המצב, ותמיד יש מי שיחליף את ראש הזרוע הנ"ל, מה הטעם בחיסול? (פרט לנקמה עיוורת, שזה מה שככל הנראה מניע את מרבית הישראלים בשנתיים האחרונות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אם יפלילו יום אחד את זאב רוזנשטיין ויכניסו אותו למאסר עולם, הכנופיה שלו לא תחוסל, שלא לדבר על כל הפשע המאורגן בישראל. אז מה הטעם לנסות? (מי שרוצה יכול ואפילו מוזמן להכניס במקום רוזנשטיין את נועם פדרמן ולשכתב). הנה תשובה אפשרית לגדעון לוי: עצם האיום המתמיד על "ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" הוא גורם מרתיע. הוא עושה את הג'וב פחות אטרקטיבי, ממש כמו שהאיום במאסר עולם עושה את הג'וב של רוזנשטיין פחות אטרקטיבי, ומפחית במשהו את (הנה זה בא) המוטיבציה להיכנס לתחום שלו ולהישאר בו. בנוסף, האיום המתמיד מחייב הסטת משאבים להתמודדות עם האיום (יותר זמן מבוזבז על חיפוש דירות מסתור, גניבת טלפונים סלולריים שלא מצותתים להם, חקירת חשודים בבגידה וכו'), על חשבון פעולות אחרות שמסכנות נוסעי אוטובוסים בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו מספיק אנשים שידאגו לביצוע הפיגוע במקומו, וגם אם נירצה, אי אפשר לחסל את כולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעולות נגד רוזנשטיין ופדרמן הן פעולות ענישה, הפעולות נגד ראשי החמאס אמורות להיות פעולות מניעה. אילו היית קורא את המאמר היית חוסך גם את הפיסקה הזאת. אין ספק, שנתיים אחרי, זה מוכיח את עצמו בצורה נפלאה. (וגם לזה יש התיחסות במאמר, אולי כדאי שתקרא אותו לפני שתנסח תשובות אפשריות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מאיפה הוצאת את זה שהפעולות נגד רוזנשטיין ופדרמן הן עונשיות. אין מענישים אזרח ללא משפט. בשביל זה, להזכירך, צריך לאסוף ראיות, להעמיד לדין ולהרשיע. מה אתה טוען? שכל הפלשתינאים טרוריסטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובדיוק זה מה שעושים כנגד רוזנשטיין ופדרמן, אוספים ראיות, מעמידים למשפט, ומנסים להגיע להרשעה, לא שולחים מטוסים להפציץ את הבניין בהם הם יושבים. אם יש פעולות שהמדינה עושה כנגד רוזנשטיין ופדרמן שהן לא חלק מאסיפת ראיות, העמדה למשפט, וענישה לאחר משפט, הרי שהפעולות האלה לא חוקיות, ורוזנשטיין ופדרמן, שניהם מגובים שלא מעט עורכי דין, היו כבר מזמן מגישים בג"ץ. לא. איך הגעת למסקנה הזאת? אני טוען שראוי לקרוא משהו לפני שמשיבים לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן הלכת? השאלה הייתה מה הטעם להשקיע את המאמץ ברוזנשטיין אם ממילא לא מצליחים להכניס אותו למאסר ממושך וממילא אם יכניסו אז לא תחוסל המאפיה כי תמיד יהיו לו מחליפים. השאלה לא הייתה אם ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון הוא מאפיונר. אז על איזה הוכחות אתה מדבר בתגובה 170371 ? על משהו כמו "עשר שנים המשטרה נגד הפשע המאורגן ועדיין רמת הפשיעה החמורה עולה וזה מוכיח שהמשטרה רק מגבירה את המוטיבציה לפשוע"? כי אם זה סוג ההגיון שעומד מאחורי ה"הוכחות" אז חבל על הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הלכתי לשום מקום. התשובה *הייתה* (ז"א, בתגובה 170371) שהטעם הוא הענישה של רוזנשטיין האדם על פשעי העבר, ולא המניעה של פשעי עתיד. להבדיל, הטעם (לפי צה"ל)בחיסול "ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" היא מניעה של מעשים עתידיים, ולא ענישה של מעשי העבר. לכן כאן *יש* טעם בשאלה מה זה מונע (משום שמניעה היא הגורם), ושם *אין* טעם (משום שמניעה היא *לא* הגורם). נכון, היו גנבים ורוצחים גם לפני שלושת אלפים שנה, וכנראה יהיו גם בעוד שלושת אלפים, אז מה, נפסיק להעניש את הגנבים. אתה זה שטען "עצם האיום המתמיד על "ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" הוא גורם מרתיע. הוא עושה את הג'וב פחות אטרקטיבי, ממש כמו שהאיום במאסר עולם עושה את הג'וב של רוזנשטיין פחות אטרקטיבי, ומפחית במשהו את (הנה זה בא) המוטיבציה להיכנס לתחום שלו ולהישאר בו. בנוסף, האיום המתמיד מחייב הסטת משאבים להתמודדות עם האיום (יותר זמן מבוזבז על חיפוש דירות מסתור, גניבת טלפונים סלולריים שלא מצותתים להם, חקירת חשודים בבגידה וכו'), על חשבון פעולות אחרות שמסכנות נוסעי אוטובוסים בישראל." אני טוען שזה לא עובד, לא מול רוזנשטיין, ולא מול "ראש זרוע הצבאית של החמאס בחברון". לא טענתי שזה עובד בכיוון ההפוך (משהו כמו "שנים המשטרה נגד הפשע המאורגן ועדיין רמת הפשיעה החמורה עולה וזה מוכיח שהמשטרה רק מגבירה את המוטיבציה לפשוע"). לא טענתי שקיימות "הוכחות", להפך, טענתי שלא קיימות, ואני שייך לסוג האנשים שלא משתכנעים מהשערות, יפות ככל שיהיו, אם אין להן אחיזה מינימלית במציאות (כמו בציטוט שהובא למעלה). חובת ההוכחה עליך. כל זמן שלא עמדת בחובה זו, הטענה שלך לא מחזיקה מים, ואין שום צורך שאני יביא הוכחה כלשהי. אם חבל לך על הזמן, אז למה אתה מבזבז אותו בויכוח על מאמר אותו אתה פשוט מסרב לקרוא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |