|
||||
|
||||
אחרי שכתבתי את תגובתי, עלה בדעתי שמישהו יוכל לשאול אותי שאלה דומה לשלך. אתה צודק שאי אפשר להתעלם מסבל הילדים רק בגלל שההורים לא אחראים. אני מניח שיהיו הורים שמסיבות אילו או אחרות, לא יעשו חשבון כלכלי "קר" כשיבואו להחליט על הבאת ילדים. הטענה היא, שחלק גדול מהקיצבאות הולך דווקא למשפחות ששיקול כזה *כן* משפיע עליהם. אין לי סטטיסטיקות בנושא, אני רק מסביר את הרציונל מאחורי הגישה. באופן כללי, צריך לנסות לשנות את המקרה הטיפוסי, ולחריגים צריך לעזור באופן אחר. אני מהסס להזכיר את הדיון של איזי ( ולא מביא אפילו לינק). אם יתברר שרוב האוכלוסיה שמה פס על תמריצים כספיים (חיוביים או שליליים), אז באמת, משחקים עם התקציבים לא יעזרו. האלמנט ה"זר" שהתייחסתי אליו זה כל ההצהרות על איך שקיצוצים ברווחה יפגעו *היום* באנשים. תסכים איתי שהפגנה של משפחות מרובות ילדים מול הכנסת בסיסמה "למה ביבי מונע מממני ילד חמישי" היא הרבה פחות טעונה ריגשית מהפגנה בסיסמה " אין לי אוכל לילדי". |
|
||||
|
||||
מדיניות רווחה צריכה לדאוג *גם* ובעיקר ליוצאים מהכלל (החריגים). למעלה ניסיתי להציע מספר הצעות איך אפשר לנסות ולהתמודד עם הבעיה. בכל מקרה, כשבאים להתמודד עם בעיה שכזו, כדאי לזכור שני קווים מנחים, פתרונות פשוטים (כמו לא לתת כמעט כלום, לתת כל מה שרוצים) הם תמיד רעים, וישראל היא לא המדינה הראשונה בעולם שמתמודדת עם בעיות כאלה. נתניהו לא מונע מאף אחד ילד חמישי, הוא פשוט לא דואג שלהורי הילד החמישי יהיו משאבים לגדל אותו. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לתת לינקים? כמעט כל מגיב שני כאן הוא אלמוני. |
|
||||
|
||||
כאשר יענו אותנו כן נרבה ונפרוץ. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
פשוט, להסיר תגובות החל מהאלמוני השלישי. |
|
||||
|
||||
ומה עם מי שקוראים לו "אייל אלמוני"? |
|
||||
|
||||
ההורים שלו היו צריכים לחשוב על זה לפני שהם נתנו לו את השם. קצת אחריות. |
|
||||
|
||||
תגובה 169709, פיסקה ראשונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |