|
"בכל פעם שמסיקים מסקנות אופרטיביות ממחקר סטטיסטי, יש כשלים מתודולוגיים": אני מתאר לי שלא *בכל* פעם. אפשר לעשות מחקר סטטיסטי, לגלות איזו קורלציה שמצביעה אולי על קשר סיבתי, לבחון את ההשערה הסיבתית (לשחק עם ציר X ולראות שבאמת קורה משהו) ולהוכיח שאכן חרוזים. ברור שבמקרה דנן השלב של "בחינת ההשערה הסיבתית" לא בוצע, וגם אין טעם לבצע אותו כי ההשערה ממש לא משכנעת, כפי שהסברת.
כמובן שיש לי בראש דוגמאות לא ממדעי החברה, אלא נניח מביולוגיה מולקולרית (ניתוח תוצאות של ניסויי צ'יפים, למשל - הרבה השערות של מי-משפיע-על-מי על-סמך קורלציות סטטיסטיות). אין לי מושג באיזו תכיפות, אם בכלל, עושים במדעי החברה ניסויים מבוקרים כאלה (ברור שזה די קשה).
לגבי המשפט האחרון שלך - החוקר מפרסם המאמר לא חייב להיות המיישם בשטח, נכון? ומבחינתו לפרסם שיש קורלציה וזהו זה לא "לחדול", זה סתם לדווח על מה שיש לדווח ולא לקפוץ למסקנות מיותרות. אז למה הם מתעקשים להסיק מסקנות אופרטיביות? כנראה שעורכי העיתונים מעדיפים מסקנות סנסציוניות מניתוח זהיר והצבעה על כל המסקנות האפשריות. עצוב.
|
|