|
||||
|
||||
99) א. מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם. ב. לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה. 103) מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים. מקור: http://www.pigur.co.il/law/onesh2.htm |
|
||||
|
||||
99) האם התבצע סיוע? קשה לי לומר. נדמה לי שהפעם הייתה הצהרה על נכונות לעבור על החוק (ההפרעה עצמה לכוחות צה"ל שבאים לסלק את ערפאת תחשב אולי לסיוע), אבל לא סיוע של ממש. 103) הסעיף הזה מוסיף "ובכוונה לגרום בהלה בציבור" כהתנייה לעצם קיום העבירה. אני חושב שיהיה קשה מאד להוכיח שיש במעשיהם של אנשי "גוש שלום" ושאר המצטרפים לביקור אצל ערפאת "כוונה לגרום בהלה בציבור" או שיש בהם בכלל משהו שגורם ל"בהלה בציבור". |
|
||||
|
||||
99) א. האם עצם ביקורם אצל ערפאת לא נועד להרתיע את ממשלת ישראל מלגרש אותו? כמו כן, הביקור נועד לסייע מוראלית לערפאת, וכן לגרום למדינות ערב להגיב בחריפות נגד ישראל. ב. בעניין הכוונה, שים לב לסעיף 100: מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו - מאסר עשר שנים 103) אנשי "גוש שלום" מנסים לשכנע אותנו שאם נגרש את הטרוריסט הזה אז יקרה <הכנס כאן חזון אפוקליפטי>, ובמובן זה יש כאן, לעניות דעתי, משום ניסיון לגרום לבהלה בציבור. כל זאת בהנחה שאתה אכן רואה את ערפאת כאויב ישראל (אחרת אני לא חושב שיש טעם להמשיך להתדיין). |
|
||||
|
||||
99) חשבתי על עניין הסיוע המוראלי, ונראה לי שהוא אינו רלוונטי במקרה זה. החוק מביא במפורש לדעתי את "המקרה הקל" של סיוע לאויב - מסירת ידיעה שתסייע לאויב, ואפילו בעקיפין, כלומר דבר "ממשי" וצפונה. לדעתי סיוע מוראלי נחשב "קל יותר" מאשר מסירת ידיעה ממשית, אך זו כמובן נקודה לפרשנות משפטית. עניין ההרתעה של ממשלת ישראל מלבצע את הפעולה נראה לי ממשי יותר מאשר העניין המוראלי, ואולי כאן באמת יש בסיס איתן יותר להעמדה לדין. 103) הסעיף הזה הוא בעייתי, כיוון שהוא משחק לשני הכיוונים. באותה מידה ניתן לומר שמי שאומר שאם לא נסלק את ערפאת יקרה כאן <הכנס כאן תרחיש אפוקליפטי> עובר את אותה עבירה. דעתי לגבי ערפאת כמובן אינה רלוונטית1. מה שרלוונטי הן החלטות הממשלה בנושא, שהיא מוסמכת להגדיר מיהו "אויב" - הגדרת הרשות הפלסטינית כ"רשות תומכת טרור" בשנת 2001 וכו'. אגב, האם הרשות הוכרזה רשמית כ"אויב" והמצב הוכרז רשמית כ"מלחמה"? למיטב ידיעתי - לא, אולם אשמח אם מישהו יביא נתונים מדוייקים. 1 I'm (not) an officer of the court
|
|
||||
|
||||
האם אתה באמת מאמין שפרשנות משפטית אינה מושפעת מדעה אישית? ע"ע משה נגבי. גם אם אתה סבור שדעתך האישית לא רלוונטית, בכל זאת יהיה מעניין לשמוע מהי. |
|
||||
|
||||
פרשנות משפטית כנראה מושפעת מדעה אישית. עם זאת, במקרה זה בגלל חשיבותו, על הפרקליטות לשקול, במקרה שידונו באפשרות העמדה לדין, את סיכויי ההרשעה ואת ההשלכות של זיכוי אפשרי. דעתי האישית היא שערפאת הוא כמעט ראש וראשון לבדלנים, בעוד אני תומך במשתלבים, לכן מבחינתי האישית הוא אויב המטרה שאני רואה לנגד עיני. |
|
||||
|
||||
סעיף 94. הגנה נוספת: אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם. |
|
||||
|
||||
114. מגע עם סוכן חוץ (ד/24) (תשכ"ז) (תיקון: תשל"ט) (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. (ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ. (ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו. (ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית-המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה. חוק העונשין, תשל"ז-1977 |
|
||||
|
||||
כאן נראה שיש יותר "בשר" מאשר בסעיפים הקודמים, שכן הרשות הפלסטינית הוגדרה כ"רשות תומכת טרור" בשנת 2001 אולם לא ברור לי המעמד המשפטי של ערפאת בהקשר זה כ"חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו", במיוחד לאור העובדה ששליחים מטעם שרון נפגשו עם ערפאת וששרון עצמו נפגש עם אבו מאזן (ששימש כנציג אותה "רשות תומכת טרור" ע"פ החלטת הממשלה). אומנם שרון עושה זאת ברשות ובסמכות, אולם למפגשים, לדעתי, יש השלכה על מידת היציבות של ההגדרה בסעיף ג', לכן איני בטוח שהסעיף יעמוד בבית המשפט. בכל מקרה, לנגד עיני הפרקליטות בבואה להחליט האם להגיש כתבי אישום יעמוד סעיף ד', בשל הסיבה שהזכרתי קודם - האפשרות שהנאשמים יזוכו. |
|
||||
|
||||
אין לי אלא להסכים... :) |
|
||||
|
||||
דווקא הסעיפים האלו נשמעים בעייתים משהו. אני לא בטוח בכך במאה אחוזים (ברכות ואיחולים למי שיכול להביא מידע משפטי מדויק), אבל לא נראה לי שמבחינה פורמלית ישראל נמצאת במצב לוחמה עם הפלסתינים, ואף אינני יודע אם הם מוגדרים כ''אויב''. לדעתי ישראל מגדירה את כל המצב בשלוש השנים האחרונות כ''הפרות סדר'' פנימיות לישראל, אשר כלל אינן מעניינן של האומות, ואשר אינן מהוות מצב מלחמה. |
|
||||
|
||||
אז מלחמת אזרחים היא לא מלחמה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |