|
אני לא מבינה את התפיסה המקצינה. "רגע אחד אתה עצוב כי נהרגו 20 אנשים בפיגוע, שבריר שניה אחר-כך אתה כבר מתעניין במצב הזוגיות של ג'ניפר לופז" - האם הטלוויזיה אשמה? האם קוראי עיתונים לא מדפדפים בין עמוד הפנים לעמוד הרכילות? *חלק* מהאנשים יזפזפו בין הערוץ עם חדשות הפנים לערוץ הרכילות. חלק גדול יותר פשוט יצפה בתכנית האהובה עליו, לא בחדשות ולא ברכילות. יש הרבה רע לומר על הטלוויזיה בלי הצורך להקצין ללא טעם.
באותה נשימה, מר ארנב תגובה 169978 - "אדם יושב בבית וצופה באיזו טלנובלה טיפשית בזמן שסביבו חיים מליוני אנשים מדוכאים ורעבים, הוא לעולם לא ידע באמת מה קורה סביבו" - כשאני קוראת ספר או עיתון, לומדת, עובדת, מבלה עם חברים או הולכת למוזיאון, אני לא באמת יודעת מה קורה סביבי. את המדוכאים והרעבים אני רואה רק בטלוויזיה, בתכניות של דיסקברי (וזה לא נכתב בציניות, אלא בשיא הרצינות). בשכונה שלי אין מדוכאים ורעבים. כמה טוב שיש לי חלון (דרך הטלוויזיה) לעולם שמעבר לרדיוס-עשרים-בלוקים בו אני מעבירה את זמני.
ולסיום, לדובי. "כמות נכבדה של צופי טלוויזיה שפויים בדעתם הופכים למשך שיחת סלון שלמה לדודות מתקרצצות שמתווכחות על זה שמחזר א' גבוה מדי, אבל מחזר ב' מלוקק" - אני מקווה שגם אתה מנסה להקצין כדי להדגיש את הרעיון המרכזי. אני לא מכירה את "קחי אותי שרון", אבל מנחשת שהטלוויזיה הישראלית העתיקה את מתכונת "The Bachelor" האמריקאי, מה שאומר שמאז שעברתי לארה"ב שודרו כאן בערך 20 (וזו לא הגזמה) וריאציות על הרעיון. ולא, האמריקאים לא יושבים בסלון ומדברים על המחזרים בתכנית. גם אם אראה פרק בתכנית מהסוג הנ"ל (ומדי פעם זה כיף), כשתסתיים התכנית היא תתפוגג ממוחי כלא היתה, וטוב שכך. זו אינה מסוג התכניות שיש טעם לדסקס אחר-כך. האם באמת יושבים אלפי ישראלים ומתדיינים בתכונותיו של כל מחזר? בעצם, למה לא. שיתדיינו. מה רע? האם הם היו יושבים ומעיינים באנציקלופדיות אלמלא "קחי אותי שרון"?
מה רוצה לומר? יש הרבה רע בטלוויזיה, אבל גם בעיתונים, במגזינים, בקולנוע, בפרוזה וברדיו. אמנם הטלוויזיה זמינה, מהפנטת וממכרת - אז מה? תצפה או לא תצפה, תצפה בסלקטיוויות או לא, אני לא רואה שום מצב בו אפשר לדבר על הטלוויזיה כגוף הנושא באשמה להרגלי הצפיה שלנו. אז הם בחרו להפיק את "קחי אותי שרון"? אני מוכנה להתערב שבאותה שעה משודר משהו הרבה יותר אינטליגנטי באחד הערוצים האחרים. לו היתה הטלוויזיה משדרת רק זבל, הייתי מצטרפת למניפי האצבעות. אבל היא לא, לא כאן ולא בארץ. אם בחרתי לצפות ב"The Bachelor", הרי שזה אומר לי משהו על עצמי, לא על רשת Fox והרגלי ההפקה שלה. יכולה הייתי באותו הרגע לצפות באחד מ-30 הערוצים היותר-אינטליגנטיים ומעשירים שיש לי בממיר, ובחרתי שלא. יכלתי לכבות את המכשיר ולצאת עם חברים, ובחרתי שלא.
אני יודעת ש"אשמה" היא לא נושא המאמר, אך מהמאמר ומהתגובות מצטיירת תמונה לפיה הטלוויזיה היא ישות של ממש, הנושאת באחריות לטמטום ההמונים. כפי שאין להאשים את המצאת הדפוס בכל ספר גרוע או עיתון צהוב, כך אין להאשים את הטלוויזיה בהרגלי הצפיה שלנו.
|
|