|
||||
|
||||
אני מעדיף ומיישם אי צפייה ואי האזנה לפירסומות מתחילת עידן ערוץ 2 וטוב לי- כל מיני רעיונות, אנימציות והשקעה דמגוגיים שהושקעו כדי שאני אשנה דעות לגבי דברים ואפתח דעות לגבי דברים לא מעניינים אותי. אז אני לא מבין לפעמים למה כולם שרים את השיר המסוים ומאיפה הגיעה הבדיחה התורנית אבל אני מאמין שיש לי יותר שקט נפשי ופחות חלק במרוץ הקניות מלאחרים. העובדה שמעצבנת אותי יותר מכל היא שבכל ביקור במרכז הארץ יש פרסום על כל דבר קיים והנוף העירוני נבלע בים הפירסומות הנדבקות לשלטים אדירים, אוטובוסים, עמודים, בתים וכו'- העיר היא מה שמתחת ואיך התושבים הסכימו לפלישה האדירה הזאת לחיים שלהם?? אין דבר יפה מההר ששוכן לי מעל הבית- אם ישימו עליו פרסומת אני מתאבד |
|
||||
|
||||
בתגובה למיאתה: אל תתאבד, פשוט שרוף את שלט הפרסומת. סמוך עלי, זה עובד יופי. |
|
||||
|
||||
לא רואה פרסומות ומשתדל לא לצפות בטלוויזיה, אלא אם כן יש סיינפלד או איזושהי ביוגרפיה. בכל אופן, גרתי בתל אביב שנתיים ושם הנוף העירוני אכן טובע בים הפרסומות, הכל צבעוני, צעקני ומרצד, מכל פינה צצים כל מיני ילדים/נערים שעורכים סקר או מציעים פרס... לא קל לחמוק מהם, הם אפילו גורמים לך להרגיש כאילו אתה פוגע בהם באופן אישי וגוזל את פרנסתם. הT.V אכן משחיתה (לא פחות מהכיבוש). אדם יושב בבית וצופה באיזו טלנובלה טיפשית בזמן שסביבו חיים מליוני אנשים מדוכאים ורעבים, הוא לעולם לא ידע באמת! מה קורה סביבו, הוא עשוי ב"מציאות" שבמסך, המציאות שמחוץ לקופסה אינה מעניינת אותו, לרוב אין לו את היכולות להתמודד איתה. הטלוויזיה היא מכשיר פופולרי מובהק, אינה מכשיר נוח להעברת אינפורמציה אובייקטיבית. כבר שנתיים שאיני צופה בטלוויזיה וכאשר אני כבר נתקל באחת, אני מרותק, יש בה משהו שונה (משהו לא דומה), משעבד. |
|
||||
|
||||
ואיך שכחתי להזכיר את טלויזיות הפרסומות שצצו ברחבי הצמתים המרכזיים בערים? לעירייה יש חלק בזה? מי נותן רשיון לשלטי פרסום שגונבים את הדעת מהנהגים ? |
|
||||
|
||||
הרשות המקומית מגייסת כסף ע"י מכירת הרשיונות להצבת שלטים. אפשר כמובן לגייס את הכסף גם ע"י העלאת הארנונה. מה עדיף לך? |
|
||||
|
||||
אולי זאת דמגוגיה בעיני אחדים אבל אני מעדיף קיצוצים בעיריות כאלה- למה לראש העיר מגיע רכב שהוא בוחר? למה לחלק מראשי העירייה יש הרבה יותר סגנים מהנדרש? למה יש כל כך הרבה פקידים בחלק מהמקומות? אצלנו אין גרעון, ואין שלטי פרסום, יש פעיליות תרבות מדי פעם, וארנונה נמוכה יחסית(צפון הארץ), ואנחנו לא מוגדרים איזור פיתוח א' במקומות בהם המערכת מושחתת או מנוונת תמיד יש צורך בעוד כספים לעירייה |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתחמקת מהשאלה העקרונית. גם במודל הממשל הקטן והחסכוני שאתה מציע יש הוצאות ולכן צריך הכנסות. |
|
||||
|
||||
היה אייל אלמוני לפני כמה תגובות שדיבר על ארנונה- זה אתה או אחר? (מה גם שזהו מודל עירוני ולא ממשלתי.) |
|
||||
|
||||
זה אני, זה לא לפני כמה תגובות אלא פה למעלה וזה ממשל עירוני, אז מה? |
|
||||
|
||||
בקרוב יוצבו שלטי פרסומת גם על בנייני מגורים, בתמורה לשיפוצים שייערכו בבניין. יוזמה שקיימת בת''א בכל אופן. |
|
||||
|
||||
למה בקרוב? זה כבר עכשיו. במו עיני ראיתי פרסומות למשקאות של Virgin על בנין בשיפוץ איפושהו בצפון (ירמיהו?), כבר לפני כחצי שנה. |
|
||||
|
||||
"אדם יושב בבית וצופה באיזו טלנובלה טיפשית בזמן שסביבו חיים מליוני אנשים מדוכאים ורעבים" ואם אותו אדם היה קורא ספרות ברמה או הולך למחזה איכותי זה היה עוזר לאותם מדוכאים ורעבים? האם צפיה ברומאו ויוליה או קריאה של שר הטבעות תעזור לאנשים להתמודד אם המציאות שסביבם? בכלל האם יצירה טובה היא רק כזו שמתייחסת למציאות נוכחית? ולמה כשמדברים על טלוויזיה אנשים מייד צורחים "טלנובלות" כאילו אוז, המגן, הבית הלבן, חוק וסדר, גמד אדום, סיינפלד, הסימפסונס, פיוצ'רמה, סאות' פארק ואחרים מעולם לא התקיימו. איך הייתם מרגישים אם בכל דיון על ספרות מישהו היה מתפרץ וצועק "למה אתם צרכים את "צמרמורת" וכל הזבל מהסוג הזה?!". |
|
||||
|
||||
נו, ידידי היקרים, זה כל כך פסה להתהדר בעובדה שאינך צופה בטלויזיה. לו רק שבריר אחוז מכל הטוענים שאינם צופים בטלויזיה, אכן היה מיישם את האמירה, מספר הצופים ב"קחי אותי שרון" לא היה מגיע ל 570 אלף איש... כדאי לקרוא כתבונת בנושא שהופיע במוסף "הארץ" האחרון, במדור "מלח הארץ" , ואני מצטט עבורכם כמה שורות: "גם דוד טמיר...מאמין ברייטינג אבל לא במחקרים. "בארץ אי אפשר לעשות מחקרים,כי כשעושים סקר טלפוני רוב הצופים טוענים שהם היו על ערוץ 8 או על נשיונל ג'יאוגרפיק. לישראלים יותר חשוב מה יחשבו עליהם מאשר להיות ממושמעים" |
|
||||
|
||||
אני צופה לא מעט בפרסומות. מה לעשות, התוכניות ביניהן לא משהו, אז למה לא לנסות להנות מהחלק המושקע ביותר בטלויזיה? האמת, די מפחיד לפעמים. הנורמות שמופיעות שם מדאיגות, מה שמנסים למכור שם כ"מגניב" נראה לי תזזיתי ורדוד.. אבל זה לא מפתיע אותי. אין לי כבלים, אז זה או ערוץ 2, או ער*ץ**ח*, שאני קולט גרוע. אה, ויש את הערוצים הסורי והירדני, ואת אל-מנאר. אם כבר אל-מנאר, הבוקר פתחתי, ומה אני רואה? ילד יושב בכיתה, עצוב. בא סבא זקן חביב כזה, מתבונן בו מבעד לדלת, ומצייר חיוך על הזכוכית. הילד לא משתעשע לאורך זמן. אז הוא נכנס לכיתה, ומתחיל לשיר, ולהפעיל את הילדים. ומה נושא השיר? "אל-אקצא שלנו!" "קדימה הג'יהאד!" הילדים רצים להם בשמחה ובששון, כמו בקדימון לחדר של חני, כשלפעמים מופיעות תמונות המסגד המדובר וסצנות-אינטיפאדה. הזוי לגמרי. |
|
||||
|
||||
צב"ר על תוכנית הילדים המצויינת. אגב, עוד מישהו שם לב לשינוי בסיסמא של כביש 6? כיום הסיסמא היא "הכי מהיר שיש". במקור, זה היה "הכי בטוח שיש". אבל אז היה להם פיגוע... |
|
||||
|
||||
מהאזנה מחצי אוזן חשבתי שזה ''הכי רגוע שיש'', או ''הכי גרוע שיש'', או משהו |
|
||||
|
||||
מישהו אמר שטיפת מח? הרי חלק מאיתנו ראו את הקליפים של האינתיפאדה החדשה- הלוך ושוב הלוך ושוב בטלויזיה הפלשתינאית |
|
||||
|
||||
קראתי פעם שמחיר ההפקה של דקת פרסומת היא כמחיר ההפקה של שעת תוכנית. זה כנראה גם מדד לאיכות. בכל אופן קראתי החודש ב WIRED שרשתות הטלוויזיה חרדות בגלל המצאת מכשיר הווידיאו הדיגיטלי (DVR). מכשיר זה יכול להקליט את *כל* הערוצים למשך מספר שעות ( 16 ויותר). התוצאה היא שבעלי המערכת הזאת נוטים לראות תוכניות ( לא ספורט או חדשות) בעיכוב של יום, ומריצים קדימה את הפרסומות. התנהגות כזאת היא מכת מוות למודל העיסקי של הרשתות היום, שמתמחרים פרסומת על פי הרייטינג של התוכנית. בעיה נוספת היא יכולת התיכנות והעריכה של מערכת כזאת- אדם יכול להרכיב ערוץ טלוויזיה *כבקשתו*. זה שובר את שיטת המיצוב של הרשתות השונות, ושוב מפריע לתימחור הפרסומות. ייתכן שאנו עדים לשנים האחרונות של מודל ערוץ הטלוויזיה הממומן מפרסומות. מה יחליף מודל זה? על פי הכתבה, או ערוצי כבלים בתשלום, או פרסומות "סמויות" (שרון ויואב שותים קולה בטוסקאנה), או הרבה תוכניות שחייבים לראות בזמן אמיתי (ספורט, משחקים אינטראקטיביים). יכול להיות שעוד נתגעגע לפרסומות מוצהרות בטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
לפחות בקשת, פותרים את הבעיה הזו, באופן חלקי, בינתיים, על ידי שימוש בבאנרים במהלך התכנית. כרגע הם רק מגרדים זמן פרומואים נוסף מתוך זמן התוכניות, אבל אין זה מן הנמנע שכל הרשתות המסחריות, התלויות בפרסומות, יאלצו לעבור לשיטה כזו, בסופו של דבר. |
|
||||
|
||||
נכון, שכחתי להוסיף בנרים לרשימת הפיתרונות (דווקא זה לא הוזכר במאמר). |
|
||||
|
||||
הוידאו האמריקאי שלי ידע לסנן פרסומות. סתם וידאו פושטי שקנינו בקיי-מארט בזול.האם אתה מדבר על TIVO? |
|
||||
|
||||
יש חיה כזאת??? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז זהו, שזה TIVO, שזה מכשיר יקר ומסובך. הוידאו שלי היה סתם וידאו. |
|
||||
|
||||
דיברתי אכן על TIVO ( שזה שם מסחרי של אחד מייצרני הווידיאו הדיגיטלי) , מה הוידיאו שלך מראה במקום הפרסומת? |
|
||||
|
||||
אנלב"פ, אבל יש מכשירי VCR שאפשר להקליד לתוכם את המספר שמייצג את הסיגנל של התוכנית. הסיגנל הזה משודר בהתחלה ובסוף של כל קטע. אם יש לך מכשיר כזה אתה מקליד את הקוד הזה במקום את שעת השידור. המכשיר נדלק בהתחלת השידור, נכבה ביציאה לפרסומות, נדלק שוב בתחילת הקטע הבא, וכו'. |
|
||||
|
||||
מזכיר קצת את האנטי מחיקון (של קישון, לא של זך). |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת. כשזה קיים, המספר מופיע בלוח המשדרים שמפורסם בעיתון, בתוך ה''בוקסה'' של כל תכנית ותכנית, יחד עם שאר פרטי המשדר. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה, הסיגנל אולי קיים, כחלק בלתי נפרד מהשידור, אבל בארץ לא מאפשרים להשתמש בזה למטרות טובות כמו היפטרות מהפרסומות... (וזה אגב טוב גם למקרים שבהם התחלת השידור מתאחרת בגלל אותו משחק כדורגל שנכנס להארכה, וכו') |
|
||||
|
||||
שמעתי פעם על מישהו שפתח חברה שהשתמשה בתשתית הביפרים כדי לדווח למנוייה מתי מתחילה ונגמרת פרסומת. נדמה לי שהיה לו דרך לחבר את הביפר לטלויזיה או לוידיאו, והיה לו צוות שראה טלויזיה ושלח את ההודעות. מופרך? אולי זו סתם אגדה אורבנית. |
|
||||
|
||||
אם הסיגנל קיים, הרי שכל מה שצריך לעשות זה להשיג (מחו"ל?) מכשיר וידאו עם פונקציה כנ"ל, ולשחד טכנאי של רשות השידור שיגלה את הקודים. |
|
||||
|
||||
יש מכשירי וידיאו שיכולים לזהות את הלוגו של הערוץ (הסמל שמופיע למעלה בצד כל הזמן), ולהקליט רק בזמן שהוא משודר. |
|
||||
|
||||
אבל אם הלוגו משודר כל הזמן, המכשיר יקליט כל הזמן... [אסתי, עדיין נטולת טיוי בארץ, ולכן לא מכירה את הלוגואים וכל זה] |
|
||||
|
||||
בזמן הפרסומות מתחלף הלוגו למעין פ''א מסוגננת. |
|
||||
|
||||
אבל אם מספיק אנשים ישתמשו בעובדה זו כדי לדלג על פרסומות, ישנו הערוצים את המדיניות (וזה יהיה להם הרבה יותר קל ומהיר). |
|
||||
|
||||
מה האינטרס של המשדר לאפשר דילוג על פרסומות? או שפשוט הרגולטור מחייב אותו לאפשר זאת? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג, אבל יותר סביר שהערוצים עושים זאת בלית ברירה, מאשר כי הם נורא נחמדים.. אני רק יודעת שמכשירים עם פונקציה כזאת (שנקראת videoplus אא"ט) קיימים, ופרסום הקודים בלוח המשדרים גם קיים (באנגליה, לפחות). |
|
||||
|
||||
אני חושב שמערבבים כאן כמה דברים. הקודים בעיתון (Video+ או VCR+) הם פשוט קיצורי-דרך לתכנות מכשיר ההקלטה: הם מקודדים מידע על מועד התכנית והתחנה. VPS הוא תקן (בלתי-תלוי ולא נפוץ) לשידור המידע הזה יחד עם התכנית, כדי לאפשר למכשיר שתוכנת ("ידנית" או באמצעות קוד) להקליט תכנית מסוימת להקליטה במלואה, גם אם חל שינוי במועד השידור או אפילו אם הייתה הפסקה באמצעו. להלכה, תחנת טלוויזיה יכולה להשתמש ב-VPS כדי לחסוך לצופים את הקלטת הפרסומות. אינני חושב שזה נעשה ע"י תחנות מסחריות. מכשירי וידאוטייפ שמדלגים על הפרסומות עושים זאת, למיטב ידיעתי, לא בזמן ההקלטה אלא בזמן הנגינה, ומבחינים בין תכנית לפרסומת לפי סמליל התחנה ו/או העובדה שעוצמת הקול בפרסומות מוגברת. |
|
||||
|
||||
לי אישית לא היה מכשיר עם וידאופלוס, אבל זה מה שהבנתי מאלה שכן היה להם- שהם יכולים להקליט בלי הפרסומות. אולי באמת לא הבנתי נכון, וסינון הפרסומות נעשה רק בפלייבק? המ... ל.ב.פ! אייך?! |
|
||||
|
||||
היו מוגזמות. אתה צודק כמובן. עשיתי סלט משני דברים שונים. הוידאופלוס, שהוא מה שאמרת. ו-PDC (פרוגרם דליברי קונטרול), שהוא זה ששולט על הטיימר של הוידאופלוס, ומשנה את שעת ההקלטה לפי הצורך. איך הוא עושה את זה לא הצלחתי לגלות. אבל מן הסתם אתה צודק גם בזה, והסינון קורה רק בפלייבק. [אוכלת כובע קש, בעמידה על רגל אחת]. |
|
||||
|
||||
הרגולטור מחייב, כדי שהצופים לא יוטעו לחשוב שפרסומת היא תוכנית ולהיפך. אבל כתבנו לענייני רגולציה בחורשה בטח יוכל לתת תשובה מפורטת יותר. |
|
||||
|
||||
אין לי שמץ של מושג איך הוידאו עשה את זה. הוא היה מקליט את הפרסומות, אבל מריץ אותן אוטומטית בהצגת מסך כחול כשהינו צופים בהקלטה. היה אפשר בקלות לראות את הפרסומות אם רצינו-פשוט ללחוץ על אחד הכפתורים. הוידאו היה מתוצרת RCA והוא היה הכי זול שהיה בקי-מארט. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה? אוסרים בחוק על מכשירים כאלה, וחסל. כבר היו נסיונות ראשונים. |
|
||||
|
||||
המלצת חקיקה כללית: הבעת עמדה לגבי כוונות עתידיות אפשריות (לא הצלחתי למצוא את המאמר המקורי שקראתי בזמנו): (חפש kellner) אאז"נ היתה גם תביעה ספציפית נגד TIVO, אבל אין לי כוח לחפש אותה כרגע. אני מניח שהחומר הטוב נמצא רובו במילות מפתח "DRM", "MPAA" ו-"TIVO", ואולי גם "legislation" או "lawsuit", לפי העניין. |
|
||||
|
||||
תודה על המקורות! לגבי הלינק הראשון ,קראתי אותו רק בריפרוף, סעיף 4.7 מאשר מפורשות שימוש ב TIVO הלינק השני מכיל קטע ראיון מדהים: ראש טרנר ברודקסטינג טוען שאי צפיה בפרסומות זה הפרת חוזה! לא הצלחתי למצוא חומר בקשר לתביעה, רק איזה הפרת פטנט. בכל מקרה לא נתקלתי באיסור על שימוש "פרטי" לTIVO, רק להפצה נוספת של תוכניות שהוקלטו כך. |
|
||||
|
||||
אחד הטיעונים המעניינים שנשמעו תמיד בעד פרסומות , והיה נכון עד לסוף שנות ה-80 , היה ממבקרים בברלין. לפי התיאור , במזרח ברלין, חסרת השלטים הצבעונים, אורות הניאון ושאר אמצעי הפרסום, אולי היה "נוף עירוני" אך הוא היה אפור, מוזנח, מדכא ומשמים. לעומת זאת מערב-ברלין התוססת וה"קפיטליסטית" היתה עליזה הרבה יותר בין השאר בזכות אותם אמצעי פרסום. איני יודע כמה אמת יש בכך ואשמח אם מישהו שאכן ביקר בשני המקומות יכול לחוות דעה על כך. אולם יש להתייחס אל הפרסומות כחלק מה"נוף העירוני" כשלעצמו. כמובן , אין צורך להגזים .דוגמה נפלאה לכך היא בסרט "ברזיל" , שבו לקחו את הרעיון של שלטים לצד הדרכים אד-אבסורדום - המכונית נוסעת על כביש בין--עירוני כאשר משני צידיה קירות גדולים שהם כולם פרסומות, ואי אפשר לראות כלום פרט לכך, בפרט לא את הנוף שמסתתר מאחוריהם... - אסף |
|
||||
|
||||
גם בסרט ''דוח מיוחד'' לדעתי צעדו צעד נועז נוסף עם הפרסומות - החדירה לרשות הפרט הגיע עד לכך שבכניסתך לחנות אתה זוכה לפרסומות מותאמות אישית - דמות הולוגרפית ניגשת אליך, פונה אליך בשמך, פוצחת בשיחת חולין קצרה ומפרסמת מוצרים שאמורים להתאים ל''פרופיל'' שלך. |
|
||||
|
||||
וב"פיוצ'רמה" יש פרסומות בחלומות ועל זה הגיב פריי: <ציטוט מהזכרון> "אצלנו מעולם לא היו פרסומות בחלומות! רק על שלטים גדולים, ובטלויזיה, וברדיו, ועל משאיות, ובתים, וקרטונים של חלב, אבל לעולם, לעולם לא בחלומות!" מה זה פיוצ'רמה? |
|
||||
|
||||
מצד שני, ייתכן כי מזרח ברלין הייתה אפורה, מוזנחת, מדכאת ומשמימה, בגלל שהיא הייתה _קומוניסטית_, למשל, במובן הסובייטי של המלה, שעודדה בעיקר שיממון בכל הנושא של בניה עירונית להמונים (וראה שיכונים רבים בארצנו הקטנטונת). אין לבלבל סובב ומסובב. כאדם שיוצא לו לסוע הרבה בכביש החוף, יוצא לי לעבור לא מעט ליד ג'סר א-זרקא. מה לעשות, ריבוי שלטי-החוצות (הלא חוקיים, אאז"נ, שהרי בכל זאת מדובר בכביש בין-עירוני) לא יכול לחפות על ההזנחה, חוסר הריצוף, הבוץ, הפחונים, ודרכי העפר. למערב גרמניה היו יתרונות אחרים, פרט לחשיפתה לפרסום מקיף. שמישהו יסביר לי כיצד הרי אדום יתייפו מכיסוי על ידי כרזות פרסומת ל"קחי אותי לעו"ד גירושין, שרון," התוכנית החמה של הקיץ הבא. |
|
||||
|
||||
שמופץ עכשיו בקולנוע נוגע בדיוק בנקודה הזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |