|
לא ממש תרגיל, יותר תרגילון. זה התחיל בזה שכמו מתווכים אחרים סיפר לי המתווך מטעמי שבעצם הוא רצה לקנות את הדירה, אלא שהוא בדיוק עתה קנה דירה ואין לו כסף לעוד אחת. היה שם עוד קטע שאני לא זוכר ואז בחדר המדרגות, כשירדנו שאלתי בעדינות אם יש טעם לדבר על המחיר1 ואז הוא פנה למתווך מטעם המוכר ושאל "שמת במודעה את המחיר הנמוך, נכון?" והשני ענה כן, ואמר מחיר הגבוה ב5000$ ממה שהופיע במודעה. הבעייה היתה המשחק החובבני ולא התסריט עצמו. זה מה שגרם לי לפרוץ בצחוק, שסחף גם אותם.
לבסוף ניתקתי קשר עם השניים, לאחר שהתברר שלמרות יכולת ההצחקה שלהם, די קשה לעשות איתם עסקים, אתה מבין, יש אנשים שבשבילם האמת היא רק נקודת מוצא למשהו עשיר הרבה יותר. למרבה המזל לא כל המתווכים הם כאלה, רק המקצוענים.
והיו חוויות נוספות שתקצר היריעה מהרחב: בעלת דירה שהיא מורה ומחנכת בבי"ס, שלא מצאתי אף ספר בביתה (אבל איזה גוף...); דירה שבאתי אליה ואז המתווך אמר לי במבוכה שבעל הבית מת באותו היום, אז אולי אפשר לדחות בשבוע את העניין; דירה שבאתי אליה ביחד עם קונה פוטנציאלית אחרת, שסירבה בכל תוקף לעלות לשם כי היא חשה "ויברציות שליליות משם"; דירה שהמתווך אמר לי שיש לה סיפור שאני צריך לדעת. "למה אתה צוחק?" הוא שאל אותי, עניתי לו "משהו עם בית קברות אינדיאני?" הוא אמר שלא והסביר לי את העניין. התוצאה היתה שבעלת הבית אמרה לי ששטח הדירה 90, בעוד שדי ברור היה שמדובר בלפחות 100 מטרים. "אז כמה הארנונה?" ניסיתי להתחכם, "1400" היא אמרה "מה?!" נשנקתי. "טוב, אז 1200"... חוץ מזה היא דאגה שבכל החדרים, חוץ מזה בו היא ישבה, יהיה ריח לא נעים, כדי להבריח קונים. חוויות.
1 או, בתרגום מאפופידית: "גם ב10,000$ פחות אני לא מתחיל את המו"מ, אז תרים אלי טלפון אם יהיה בכלל על מה לדבר"
|
|