|
אני לא נון שלנטי לגבי התחממות הגלובוס.
לא התכוונתי לפתוח דיון אקולוגי. זו בסה"כ הייתה אנלוגיה שמהחלק החשוב בה התעלמת - דיברתי על הסקת מסקנות משינויים במסגרת של *שנתיים* (קריא: מספר שנים מצומצם). שום אקולוג רציני לא יצפה קטסטרופה בגלל שהיתה התקררות/התחממות מסוימת במספר השנים האחרונות. טענותיו של אקולוג אמיתי, יהיו קצת יותר מבוססות מכך.
האקולוגים עובדים "קצת" יותר קשה מחובבי הבהלה הדמוגרפית על ביסוס המודלים שלהם. הם מתבססים על מודלים פורמליים, ולא על טענות מילוליות וקריאה בכדורי בדולח לגבי צפונות העתיד הרחוק. הטענות שלהם (כנהוג במדע) הן גם ברות הפרכה, בניגוד לתגובה 169559, שלך תוכיח לכותבת, שהתחזיות שלה (ושל האלמוני אחר כך) לא יבואו לידי מימוש (מתי, הם גם לא סיפרו לנו. לנו הם השאירו רק את הברירה של לראות את האור ולהסכים או לחדול מלהתקיים).
שוב, בדיוק כמוך, גם אני לא יודע לענות אם צרפת או ישראל הולכות להיכחד. אלה שכן טוענים שהן עומדות להיכחד, טוענים טענה מרחיקת לכת שיש לעבוד קשה בשביל לבסס אותה (אקסטרים קליימס וגו'). לא ראיתי מישהו שמעלה טענה אמינה לגבי היכחדות צרפת או ישראל (אם ראית מישהו שעשה זאת אשמח לקרוא).
כל עוד הטענה היא לא טענה מבוססת, אי אפשר להתיחס אליה ברצינות כטיעון סביר שמזהיר מפני החלטותיו ומדיניותו של שר האוצר (זוכר שמשם התחלנו?) שהחליט לקצץ קצבאות מטעמים שהם כן טעמים ענייניים. אם רוצים להתוכח עם שר האוצר, יש לעשות זאת עם טיעונים ענייניים (גלית למשל, גם אם אפשר לחלוק עליה, עשתה זאת קודם) ולא עם תסריטי אימה מעורפלים על הכחדות של חברות או עם "חוקי טבע" ודיברים מופרכים (כמו אותו "פריים דירקטיב" מדיון 1511).
הויכוח בכל נושא בישראל (חברתי, כלכלי, תרבותי, על נטיות מיניות ומה לא בעצם) מביא רבים לתסריטי אימה של הכחדות, התפוררות, חידלון ופוביות מוגזמות אחרות של ארמגדון. הבהלה הזאת מונעת את הדיונים על הנושאים עצמם. לדעתי, הנושא לא צריך להיות סופה של היהדות אלא מדיניות כלכלית/חברתית בישראל. מישהו תומך בטיעונים סוציאלים ומתנגד למדיניות של שר האוצר? סבבה, אבל למה צריך בכל דיון, בכל נושא, כל שני וחמישי, להטביע (שוב) את כל היהודים בים או להעלים אותם בדרכים אחרות?
|
|