 |
|
 |
||
|
||||
 |
את הטיעון של החסכנות של הטבע - אותם מבנים - גם ברמה הגנית וגם ברמה של התפקודיות נמצאים כמעט בכל בעלי החיים ואפילו הצמחים והדבר מוכיח חד משמעית שמוצאם משותף. באשר למוצא החיים עצמם מן הדומם - בזה לא עוסקת תורת האבולוציה ולכן כל השערה לגבי שלב זה אינה סותרת את תורת האבולוציה. מה שכן, כל נסיון לאמוד כיום את הסיכוי להיווצרות חי מן הדומם יתקלו במכשול של מיעוט ממצאים שניתן לחשב אותם. אי הודאות בחשבון כל כך גדולה שאי אפשר לדבר על סבירות. וחוץ מזה, בהינתן 3 מיליארד שנה (הזמן שחלף מרגיעת כדור הארץ לאחר היווצרותו ועד לפיצוץ הפרה-קמבריוני שהביא עימו שטף בעלי חיים מורכבים, יתכן שכמעט חיים נוצרו אינספור פעמים והושמדו או לא שרדו עד שלבסוף הטבע גילה את הנוסחה הנכונה ליצירת חיים מן הדומם ובהינתן כל חומרי הבניה, ועד להתפתחות המורכבות שהיא בסך הכל תוצאה בלתי נמנעת של התחרות. ומה אתה מציע במקום המדע? את הדת, או אולי את תאורית זריעת החיים בידי יצורים מן היקום, ומי ברא את אותם יצורים? הנסיון הזה להכניס טיעונים דתיים באיצטלה מדעית הוא נסיון מעניין אבל למרות שהוא מתבסס לפחות אצל נויגרשל ודומיו על הידיעה שמרבית השומעים לא מתמצאים בתאוריה המדעית ולכן אפשר למכור להם כל דבר. ועוד משהו על האקראיות - האקראיות היתה פעם אחת - ברגע תחילת החיים בצורתם הראשונית ביותר מאז ואילך היתה התפתחות איטית שהבאיה למצב היום ולכן לא צריך להכפיל בחישוב את כל מיליוני הדורות שחלפו או במספר המינים השונים בטבע כדי לקבל מספר אסטרונומי ואחר כך להוכיח שהסיכוי הוא כל כך קטן עד כדי כך שאין אפשרות שהוא נוצר באופן אקראי. החיים לא נוצרים כל פעם מחדש. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |