|
ואני טוען שלא. יש מספיק "דיקטטורות רצחניות" המתרחקות מגרעין כמו מאש, ולא מעט "דמוקרטיות רצחניות" העוסקות בפיתוח הגרעין בעולם. לדעתי, השקפתך היא תוצר של מסע השכנוע המערבי הישן, בו ארה"ב הצדיקה את היותה הפותחת והמושכת של המירוץ הגרעיני כהגנה, עד שהיתה זו דווקא ברה"מ שרצתה (וממשיכה לרצות) בהקטנת כמות נשק מסוג זה, תוך שת"פ עם חלק מהנשיאים המאריקניים, שמבינים שהנשק הזה בחצר האחורית שלהם לא בדיוק מוסיף ל"הגנה".
אבל לפעמים בויכוחים מסוג זה, אני מרגיש כמו ילד, הסובל מ - 7000 תופעות לוואי תרופתיות (בלי לסבול מאף מחלה ממש), שאומר לאמו: "אמא, למה אני חייב לבלוע בכל יום את התרופות האלה?!" ואמו היקרה עונה: "כדי שלא תהיה חולה יקירי". איך אפשר להתווכח עם מי שרוצה תמיד עוד ועוד כדי להרגיש בטוח, גם במחיר איום של שיתוק איזורי/עולמי? איפה שמים את הגבול יקירי? בחץ 2 המיועד נגד טילים המחוסנים מול חץ 1?
|
|