|
||||
|
||||
1. שמחה שטרית לא היתה אתמול בשירות צבאי פעיל, ומקום מגוריה הקבוע היה בתחומי מדינת ישראל (כך שהיא איננה משתייכת לאוכלוסיה שלדידך כל פלסטינאי החי תחת כיבוש זכאי ואף חייב לפגוע בה; אתה יכול לחסוך - ממני, לפחות - את העובדה כי באחד ממבצעי ה"חיסול" האחרונים של צה"ל נהרגו שלוש עוברות-אורח. כבר הזכרתי אותה, כדוגמא, באחת מתגובותיי באייל). 2. אולי מספיק עם "כולם", "אנחנו", ו"הם"? אולי אפשר לפרט את הזהות של "אתם"? |
|
||||
|
||||
אני אזכיר בדיוק את שלשת עוברות האורח הללו, כי הן רלוונטיות לדיון: הן מה שמכונה בעגה הצבאית האמריקנית EXCESSIVE CASUALTIES, היינו "נפגעים עודפים". הם פשוט היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, בדיוק כמו שמחה שטרית. וכל זמן שממשלת ישראל תמשיך להרוג אזרחים פלסטינאים "עודפים", בתמיכה נלהבת של רוב אזרחיה, אין לה או לאזרחיה כל זכות מוסרית להתלונן. אי אפשר לדרוש קנה מידה מוסרי שונה מכל צד. אשר ל"אתם" - רוב מוחלט מקרב הישראלים, שבחר בשרון. רוב מוחלט מקרב הפוליטיקאים הישראלים, שצמצם את הבחירה לשני גנרלים. |
|
||||
|
||||
אין לי עניין לדון כאן במוסר, אבל יש לי שאלה: מי קובע בדיעבד איזה נפגע נחשב ל"עודף"? האם זו קביעתו הבלעדית של הפוגע? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |