|
בישראל מתבהמים כל שנה אנשים בכמויות שלא ניתן לספור עקב המצב הבטחוני/כלכלי, מזג האויר, התאונות, העובדה שאנחנו חיים במזרח התיכון ועוד. אנשים מאבדים את רגישותם בלי להרגיש, וללא רגישות אין מוטיבציה ליצירה, להרהור ולפילוסופיה. בלי דעת, הולכת החברה עם הזרם, מייצרת חיילים מצויינים, אך לא יודעת לאן כל זה מוביל ובשביל מה אנחנו בכלל חיים. האמנות והפילוסופיה קוראות לך לפרוש מזה לרגע, לעסוק ברוח, להסתכל מהצד. לעצור את ההתבהמות.להעיז להיות שונה, למען עתיד החברה. האם נענית לקריאתה? האם "שנהיה כאן מחר משהו קצת יותר טוב מבהמות" מספיק חשוב לך כדי לעצור, כשהמצב מחייב זאת, מרצונך החופשי על אף כל המחיר החברתי הכרוך בכך?
|
|