|
על אף היותי מנציגי השמאל באייל, אין לי הרבה התנגדות לניסיון החיסול הזה. בעיני, פגיעה בראשי החמאס היא מוסרית בהרבה מהטלת סגר, כתר או עוצר, הפוגעות בחפים מפשע רבים. מהבחינה המוסרית, נסיון החיסול התבצע תוך התחשבות באוכלוסיה האזרחית שבסביבה, ועל כך מגיע ציון לשבח לצה"ל. מהבחינה הטקטית, ניסיון החיסול התבצע לא אחרי תקופת שקט (כמו ניסיונות חיסול קודמים) אלא כשה"הודנה" הייתה כבר מתה לגמרי, וכשהתקשורת העולמית עדיין תחת ההשפעה של הפיגוע באוטובוס בירושלים והפיגוע במסגד בעיראק. כתוצאה מכך, למנרות איומי אנשי החמאס, *הפעם* קשה להאמין שהחיסול יגרום להם להגביר את קצב הפיגועים מעבר למה שכבר בוצע קודם לכן. אין לי ספק שפעולת חיסול-ללא-משפט, גם עבור מי שאחראי לטרור ורצח, אינה פעולה מושלמת מהבחינה המוסרית; אך לאור האופציות האחרות, מדובר על שיקול לגיטימי. גם העובדה שמדובר על כינוס בו נפגשו ראשי הזרוע ה"מדינית" עם "הצבאית" מבהיר שבארוע עצמו התכנון היה לדבר על פעולות טרור עתידיות, ולכן יש אפילו הצדקה מוסרית לפיזורו באמצעות הפצצה. אני רק מקווה שאי-ההצלחה של ההפצצה הפעם, לא תגרום לצה"ל לסטות מהקו המוסרי יחסית שאימץ, ושגם בחיסולים הבאים ישתמשו בפצצה הקטנה-יחסית ויתאמצו שלא לפגוע בחפים מפשע.
|
|