בתשובה לLior, 08/09/03 0:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מטיל ספק ביכולת של בלבניסטים לזהות את המניעים השונים לפעולות. תראה, אפילו בנוגע לשאלה הבסיסית של הזמן שפוליטיקאים משקיעים במאבק על כוח אתם לא מסכימים, כך שהרעיון שאתם מצליחים להבין פוליטיקה בכלל, ועוד למרות עיצוב-המציאות-לעם נראה לי די מופרך. אבל אני לא אתעקש בנקודה הזאת. אני מנסה להבין דבר אחר: האם פעולות הטרור של יאסין וחבורתו מרוקנות מתוכן או מלאות בתוכן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להטיל ספק זה טוב. גם "אנחנו" מטילים ספק, וזה ההבדל הבסיסי בין הגישה הבלבניסטית ל"קונבנציונלית". אין "מובן ששרון יעשה כך כי הוא ימני" אלא "למה שרון עשה כך עכשיו בהקשר זה". ההבדלים בין "בלבניסט" למשנהו ינבעו בשל חוסר במידע, שלא תמיד זמין לציבור הרחב, שאנו נמנים עליו, אבל בסה"כ תמיד יש מספיק מידע לדעת לנתח אירוע מסויים ברמת סמך טובה, לאחר שאתה כבר שוחה במים הבלבניים. לגבי "אי ההסכמה" על אחוז תעסוקתו של פוליטיקאי בקידומו האישי, זו כמובן זניחה: נתון זה אינו משנה כהוא זה את אופן ניתוח הפוליטיקאים. זו פשוט התרשמות אישית שלי, השונה מזו של ערן, אבל אינה גורמת לי לנתח פוליטיקאים ומעשיהם באופן שונה ממנו. ולשאלתך: פעולות הטרור של חמאס אינן ריקות מתוכן. עיתויין מתוזמן היטב לקדם אג'נדה של החמאס מול הרשות, כשישראל היא הסובלת מכך. כתבתי על כך לא מעט בדיונים אחרים, אבל אוכל להרחיב שוב, במידת הצורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטלת ספק היא ההבדל הבסיסי בין הגישה הבלבניסטית לקונוונציונאלית? לאט לך. אתה מוזמן לפתוח כל עיתון, או לדבר עם כל אדם ברחוב ולשמוע ניתוחים שונים (קונספרטיבים במידות שונות) מדוע שרון מתנהג באופן מסוים. אתה כותב שכל הבדל בין ניתוחים בלבניסטיים שונים נובע מחוסר מידע. אבל כל הבדל בין ניתוחים בכלל נובע מחוסר מידע - אם היינו יודעים את האמת לא היה מקום להבדלים. הייחוד של הבלבניסטים הוא שהם מתיימרים לדעת מה הן מטרות הפוליטיקאי גם בלי מידע נוסף, על-סמך מעשיו. ושוב אנחנו חוזרים לנקודה: אם מעשיו של הפוליטיקאי אינם תוצאה *בלעדית* של מטרותיו הסופיות, יומרה זאת אינה מוצדקת. האמת, עם התזה שלך בדבר המקור לפעולות החמאס אין לי בעיה (כי לא צריך בלבניזם בשביל זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לדעת מהם מטרותיו של הפוליטיקאי ללא מידע מוקדם כלשהו. השאלה היא מהו המידע או ההנחות מהן אתה יוצא לדרך. בלבן מנסה להראות שישנה חלוקה מעשית לעומת חלוקה אידיאולוגית, וצריך לחפש את ההבדלים בין הפוליטיקאים עפ"י המשמעות המעשית של דבריהם ומעשיהם, בלי קשר לשיוכם האידיאולוגי-מפלגתי, מאחר ולזה אין חשיבות בניתוח המעשי. כשנקודת הפתיחה שלך לניתוח ואפילו להטלת ספק קונבנציונלית היא השיוך האידיאולוגי-מפלגתי, אתה נידון לטעות, עפ"י שיטה זו. לעומת זאת, כשאתה מתעלם משיוך זה, ובוחן רק את הפעולות ותוצאותיהן (הנראות לעין) ייתכן שתהיה צודק. אין 100%, וגם אני טעיתי (וטועה) לעיתים בניתוחים לפי שיטה זו, ואפשרי שבמפגש מול בלבניסט אחר נתווכח על מיקום של פוליטיקאי כזה או אחר בצד ה"משתלב" או ה"מתבדל" (ויש לי אחד כזה מול ערן), אבל זוהי שיטה שמבטיחה הבנה יותר טובה של הנפשות הפועלות ומטרותיהן, כי ברוב המכריע של המקרים, מעשי הפוליטיקאי הם תוצאה ישירה של מטרתו, ואת "הרעש" של המעשים הכפויים או המשחקים הפוליטיים השונים לומדים לסנן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |