בתשובה לLior, 04/09/03 22:58
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168277
דובי קננגיסר • בתשובה לLior יום ה', 4/9/2003, 23:09
יקירי, בהתחלה אמרתי רק מה הנסיון מלמד. עכשיו גם הוספתי את ההסברים המקובלים לעובדות הפשוטות שהנסיון מלמד אותנו. אני אמרתי כבר מלכתחילה שכשיש שתי מפלגות שכל אחת מהן יכולה לפרוש בלי לפגוע בקואליציה, הדבר *מסכן* את הקואליציה, כי נוצרת דינמיקה שבסופה הן עלולות לפרוש שתיהן (אחת פורשת ראשונה, ואז צוחקת על זו שנשארה בפנים שהם נדבקים לכסא, והשניה נאלצת לפרוש בעקבות לחץ של בוחריה וחשש שיעברו למתחרה. לעומת זאת, אם מראש רק אחת נכנסה, השניה מוצגת כקיצונית שלא מוכנה להתפשר כדי להגן על קודשי הקודשים שלה).

הטענה שלי הייתה פשוטה: בוא נבדוק היסטורית, ונראה מי שרד יותר. אם היה מסתבר שקואליציות עודף שורדות יותר, הטענה שלי הייתה מתבדה (לפחות לגבי המקרה הישראלי), והיינו סוגרים עניין כחברים. אבל אני הראיתי שהטענה שלי נכונה. הנתונים מגבים אותה. אתה, חרף הנתונים, ממשיך לתמוך בטענה שלך, שאינה מגובה בכלום.
עכשיו, אפשר לטעון כמו ערן שיציבות הממשלה אינה חזות הכל, ויכול להיות ששרון העדיף לוותר קצת על יציבות למען יותר סיכויים לקדם מדיניות מסוימת. אני מוכן לקבל את זה - אבל הטענה הזו מקבלת את העובדה הפשוטה שהצהרתי עליה, גיביתי אותה במחקרים בינלאומיים, ולבסוף אפילו הוכחתי אותה על המקרה הישראלי.
אתה - סתם מתווכח עם עובדות.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168287
Lior • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 4/9/2003, 23:34
באף אחת מהדוגמאות של קריסת ממשלה שהתחילה כממשלת עודף לא קרה התהליך שאתה מתאר (אז איפה העובדות פה?), כך שההסבר שלך לא מחזיק מים. כלומר: המפלגה שפרשה ראשונה (ולאחריה הקואליציה עדיין שרדה) עשתה זו זמן רב לפני קריסת הקואליציה, ובכך התירה את דרגת החופש עליה אני מדבר. _עובדה_ זו מהווה הצדקה גורפת להקים קואלייצת רוב מתי שמתאפשר הדבר, באופן שמקדם את האינטרסים הממשלתיים (כלומר, לא רק לשם שרידה, אלא גם לקידום טוב יותר של מדיניות מסויימת).
הראיתי, שוב, שכשנפלו הקואליציות, הן היו קואליציות מינימום זמן רב, אבל אתה בוחר להתעלם מ_עובדה_ זו.

ההסבר לסטטיסטיקה שאתה טורח כל פעם להביא כ"אס האולטימטיבי" הוא פשוט מבחינתי: ברוב המקרים בו לא הרגיש מרכיב הקואליציה צורך בליצור קואליציית עודף, היה זה בשל ביטחונו שאכן השרידה מובטחת מבחינת ההרכב, ורצון שלא לתפוח בשל שיקולי תקציב (או שפשוט זה היה בלתי אפשרי).
במקרים בהם מרכיב הקואליציה בחר ביצירת עודף, היה זה בשל חשש ראשוני שהמצב הפרלמנטרי מחייב זאת, כי ההסכמה בין השותפות רופפת מלכתחילה, וצריך "עומק" בספסל - וכך האריך את חיי הקואליציה מעבר למה שהיתה שורדת ללא העומק. כך שהבחינה הסטטיסטית שלך היא בכלל מופרכת לבדיקת השפעת ה"עודפים" על היציבות.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168288
האייל האלמוני • בתשובה לLior יום ה', 4/9/2003, 23:40
אם רק היית מוסיף גם סעיפים היית תחליף מצוין לסמיילי
''סמיילי הפסיק לחייך'' 168344
האייל שלא מוצא את הדמיון • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 5/9/2003, 10:33
''סמיילי הפסיק לחייך'' 168430
צביקה שחורי • בתשובה להאייל שלא מוצא את הדמיון שבת, 6/9/2003, 11:04
לטובת מי שלא לחץ על הקישור שהבאת, מדובר בראיון שערך ארי שביט עם אפריים הלוי, ראיון מומלץ.
שוב הקישור:
סמיילי התחיל לדבר 169444
מיץ פטל • בתשובה לצביקה שחורי יום ד', 10/9/2003, 20:59
אתמול בערב ראיון ארוך ומעניין לדן מרגלית, מחר ראיון במשדר של חדשות ערוץ 10 לציון שנתיים לפיגוע בתאומים. סמיילי הולך לפוליטיקה? בכל זאת קצת קשה להאמין (שלא לדבר על זה שכל תפקיד במערכת הפוליטית, פרט אולי לראש-ממשלה, נראה קטן עליו).
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168292
דובי קננגיסר • בתשובה לLior יום ה', 4/9/2003, 23:46
"באף אחת מהדוגמאות של קריסת ממשלה שהתחילה כממשלת עודף". אבל לעומת זאת, אין אף דוגמא של קריסת ממשלה שהתחילה כממשלה מינימלית. זה לא אומר לך כלום?
וזה שלא מדובר כאן על משהו מקרי מקומי, אלא על סטטיסטיקה שתופסת גם לכל מדינות אירופה, זה לא עושה לך איזה דגדוג בבטן?

ההסבר שלי לא שאל כמה זמן לוקח לזה לקרות. זה קורה. תהליכים כאלה הם לא תהליכים של חודש או חודשיים, אלא של שנה או שתניים. מדובר פה על ממשלות שקרסו אחרי קצת יותר משנתיים, בממוצע, להזכירך. לא בדיוק "זמן רב".

עדיין לא סיפקת תשובה לשאלה איזה נתון היפותטי היה משכנע אותך שאתה טועה.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168295
Lior • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 4/9/2003, 23:54
דובי, זה לא קורס דיבייטינג כאן, וזריקת המשפטים האלה בבסוף כל תגובה לא יהפכו אותך לצודק ...
עניתי על החלק הראשון שלך כבר בתגובה הקודמת - לגבי קואליציות מינימליות - סביר להניח שמלכתחילה סכנת הנפילה במקרים אלה היתה זניחה, ולכן הרשה מרכיב הקואליציה לעצמו להסתפק במינימום. לגבי הסטטיסטיקה חובקת העולם שלך כבר גם עניתי פעמיים - אין בינה ובין העובדות הרלוונטיות לעדיפות קואליצית הרוב במקרים של פרלמנט לרא יציב דבר וחצי דבר.
לגבי כמה זמן לוקח לזה לקרות - שאלת מליון הדולר. בייחוד כשמדובר במפלגה אחרת לגמרי, או בפרישה על רקע אחר לחלוטין, שגם את זה ציינתי. כלומר - אם טענתך היתה בכלל קרובה למציאות, היינו רואים שתי מפלגות לפחות שפורשות במרחק של שנה לכל היותר על אותו רקע, ואם איזשהו מכנה משותף אידיאולוגי. אין שום מקרה כזה.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168304
דובי קננגיסר • בתשובה לLior יום ו', 5/9/2003, 0:35
לא קורס דיבייטינג, אבל אני עדיין לא הבנתי איזו פיסת מידע אני יכול להביא לך שתשכנע אותך שאתה טועה. כשתגיד לי מה פיסת המידע הזו, אני אלך לחפש אותה. בינתיים, אין טעם להמשך הדיון.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168310
Lior • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 5/9/2003, 1:29
אתה מנסח את זה עוד פעם בצורה של תחרות פופולריות, אבל שיהיה:
כדי להפריך את הטענה שקואליצית עודפים עדיפה על מינימלית בהרכב פרלמנטרי נתון, אתה צריך להראות לי מס' מקרים (נתחיל באחד ונמשיך משם) שטענתך נכונה - כלומר, שהעובדה שמפלגה פרשה, ובכך יצרה לחץ על האחרות, גרמה לנפילת הקואליציה.
אם אין מקרים כאלה (או שהם בטלים בשישים לעומת ההפוכים), זה משאיר את קואליצית העודף כמצב האופטימלי בפרלמנט שאינו יציב מלכתחילה - כספסל עמוק של קבוצה, המאפשר פרישה של אחת או שתיים מהמפלגות לפני שהוא קורס.
פשוט.
ושוב - כדי שלא נדבר באוויר, רצויה דוגמה או שתיים ממקומותינו (ולא מהפרלמנט הטנזני, שם "קל" להראות שמפלגת העצים הגבוהים פרשה בעקבות מפלגת העצים הנמוכים).
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168338
דובי קננגיסר • בתשובה לLior יום ו', 5/9/2003, 9:54
איך בדיוק אני אמור להוכיח לך למה מפלגה X פרשה?
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168345
Lior • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 5/9/2003, 10:38
באתר הכנסת, ממנו הבאתי את הנתונים, גם מתועדות הסיבות הרשמיות (או הרקע) לפרישות השונות. אקל עליך - תראה בהתחלה מפלגות עם אותו בסיס רעיוני שפורשות בהפרשי זמן קצרים יחסית זו אחר זו (עד שנה), וכתוצאה מכך נופלת הקואליציה, וניתן יהיה להניח שמדובר באותו רקע.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168351
דובי קננגיסר • בתשובה לLior יום ו', 5/9/2003, 11:06
אוי, נו, באמת. הממשלה ה-‏23, למשל, נפלה "בעקבות הצבעת אי אמון". בעברית קוראים לזה "התרגיל המסריח". קצת קשה להסתמך על התיעוד ההיסטורי המפורט הזה כדי להראות משהו.
אתה מבקש ממני לעשות מחקר היסטורי ששווה ערך לתיזה קטנה, וזה לא משהו שאני יכול להרשות לעצמי, מבחינת זמן, בימינו.

אתה טענת לעיל שאתה כלל אינך מקבל את הרצף האידיאולוגי כפי שהוא מתואר בד"כ. איך אתה רוצה שאני אצביע לך על שתי מפלגות עם אותו בסיס רעיוני?
איך בכלל אתה רוצה שאני אוכיח לך משהו כל כך מפורט כאשר יש לי רק שני מקרים של ממשלות עודף שנפלו באמצע קדנציה? הנה מה שיש לאתר הכנסת להגיד על השניה: "ראש הממשלה התפטר על רקע מצב בריאותו". א-הא. זו הייתה הסיבה. בדיוק. בהחלט. בכלל לא קשור לפוליטיקה, בכלל לא קשור לתמיכה שהוא קיבל או לא קיבל מתוך הקואליציה שלו. סתם - לא הרגיש טוב, אז הלך הביתה.

אז מה יש לי? יש לי את התרגיל המסריח. זה עוד מהתקופה שש"ס נחשבה מפלגת מרכז, מבחינה מדינית. אפשר להגיד שיש קרבה בין ש"ס לעבודה בזמן הזה, והן פורשות ביחד. אף אחת מהן לא הייתה פורשת אילולא השניה הייתה מעורבת בעניין, להזכירך.
זה המיטב שאני יכול להוציא, מתוך הכמות המאוד קטנה של מקרים שיש בישראל.

אם אתה באמת רוצה שאני אעשה מחקר היסטורי-פוליטי, אנא ספק לי תקציב מחקר.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168379
Lior • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 5/9/2003, 16:53
לגבי התרגיל המסריח: גם זו דוגמה לא טובה. הממשלה כבר נפלה עם פרישת העבודה, שהורידה את כמות הח"כים מתחת ל 60. ש"ס היתה חלק מהקואליציה הבאה שהקים שמיר מייד, להצבעתה באי אמון לא היתה השפעה כלל.

ופתאום, אתה לא יכול להוכיח כלום. כל הסטטיסטיקות מחכות לתקציבי מחקר...

לעומת זאת, אני חושב שאני דווקא הראיתי שהכיוון השני נכון: כל ממשלת עודף נפלה רק כקואליצית מינימום (כלומר, עקב פרישת מפלגה אחת בלבד ש"אסור" היה לה לפרוש עפ"י תנאי ה"עודף", או ע"י שתי פרישות מרוחקות זמנית ואידיאולוגית, שמראה שדווקא טוב היה להקים קואליציית עודף בעת ההיא, כדי לספוג את הפרישה הראשונה, ובכל זאת לתפקד עוד שנה וחצי שנתיים או אפילו עד סוף הקדנציה).

שבת שלום.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168445
דובי קננגיסר • בתשובה לLior שבת, 6/9/2003, 17:59
אני הוכחתי את טענתי דרך הנתונים הסטטיסטיים. אתה, משום מה, רוצה שאני אערוך מחקר עומק היסטורי שאין לי הכלים או הזמן לערוך. טרם הסברת איך קרה שדווקא כאשר הפוליטיקאים לא הצליחו להקים ממשלת עודף - דווקא אז הספיקה הקואליציה המינימלית, בעוד שבחלק ניכר מהפעמים שהוקמה ממשלת עודף, זה לא הספיק. פשוט מדהים.

העבודה לא הייתה פורשת מהקואליציה אם לא הייתה חושבת שש''ס תפרוש. הממשלה, מה לעשות, לא הייתה נופלת אילולא התרגיל המסריח.

כשיהיו לך תקציבי המחקר בשבילי, חזור לדבר איתי. בינתיים, אתה עוד לא הצלחת להסביר את הסטטיסטיקות המנוגדות לטענתך.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168448
Lior • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 6/9/2003, 18:19
זהו בדיוק, שלא "הוכחת" את טענתך. הסטטיסטיקות אינן שייכות כלל להפרכת או הוכחת היותה של קואליצית מינימום עדיפה על קואליצית עודפים. זה שהסטטיסטיקה מספרת שקואליציות מינימום שורדת יותר בממוצע, אומר אולי משהו על תנאי הפתיחה של הפרלמנט באותו זמן. למה הדבר דומה? השוואה של פרלמנט דו או תלת או חמש מפלגתי לפרלמנט שלנו - שם כמעט תמיד יהיו קואליציות מינימליות, וזהו פרלמנט יציב יותר באופיו. כמו כן השוואת הממשלות הראשונות בישראל, בהן היתה הגמוניה מפלגתית, ולא היה צורך בהוספת מפלגות, כי היציבות השלטונית היתה built in במערכת.

כלומר: רק בחינה פרטנית של כל מקרה קואליצית עודף יאשש או יפריך טענה שזו טעות להקימה במודל זה: וזאת ניתן לבחון בקלות, ללא תקציבי מחקר ענק, ע"י בחינת אופי פרישת המפלגות מהקואליציה. הראיתי שאופי הפרישה תומך באופן הקמת הקואליציה כקואליצית עודף. לא הצלחת להראות את התזה ההפוכה שלך (שהיא היחידה שיכולה לעמוד כנגד הקמת קואליצית עודף), אז אתה חוזר לסטטיסטיקות ולבקשות לתקציבי מחקר.

(ואגב ההתפסות לסטטיסטיקה: אתה מתעלם מהנתון הסטטיסטי האחר, הסותר לכאורה, שלמרות כל היופי חי הסטטיסטי הזה של נפילת קואליציות עודף, פוליטיקאים מוסיפים להקים אותן כשמתאפשר ומתבקש הדבר, בערך באותה כמות כמו קואליציות מינימום.)

אם לא הצלחתי לשכנע אותך בנקודה בסיסית זו, כנראה שאין טעם להמשיך בדיון. ישפטו הקוראים שהחזיקו מעמד עד כה איזו גישה עדיפה לניתוח התופעה.
ממשלות ישראל, מחקר היסטורי 168451
Lior • בתשובה לLior שבת, 6/9/2003, 18:36
אה, ושוב, לדוגמת התרגיל המסריח:
דוגמה מצויינת ל_העדפת_ קואליצית עודף: פרישת העבודה לבד היתה מחסלת את הקואליציה, שהיתה יורדת מתחת ל 60, אבל היא לא היתה מעוניינת לעשות זאת, עד שמפלגה נוספת תפרוש איתה, בשאיפה למנוע הקמת קואליציה ימנית לאחר האי אמון. כלומר, עצם המצאותה של ש"ס כמפלגה עודפת, היתה דווקא עשויה למנוע את פרישת העבודה. אם ש"ס היתה באופוזיציה מלכתחילה, ייתכן והעבודה היתה פורשת הרבה קודם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות