בתשובה לאלכסנדר מאן, 14/02/01 21:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רפלקס הסגר, כמו גם רפלקס סגירת נמל-התעופה בעזה, הוא מגוחך אפילו יותר מרפלקס הקרקוע המפורסם (קרקוע כל המטוסים למשך יום-יומיים לאחר שאחד מהם התרסק בתאונה). אם הסגר תורם במשהו לבטחון, הרי ששיקולי בטחון היו מכתיבים סגר ללא הפסקה, ולא סגר של כמה ימים לאחר כל פיגוע. מכאן אנו למדים שהסגר הוא צעד ענישה. אולם, גם ככזה - הוא מחטיא לחלוטין את המטרה (אם כי הוא מספק תחמושת לנאומי ה''מרעיבים אותנו'' של ערפאת). לא נותר אלא להסיק שהסגר (בדומה לירי טילים ממסוקים על מבנים ריקים ברש''פ) משרת מטרות של פוליטיקה פנימית, או שכך לפחות חושבים הפוליטיקאים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ היקר, הסגר העלוב-טכנית שתיארתי עובד למרות הכל יפה מאוד, אך נבחריה השונים של מדינת ישראל בוחרים לאחר מספר ימים להסירו. מדוע, בעצם? הרתיעה מהפרדות? ייסורי מצפון מהשטעטל ומהגטו? הכנעות לסוחרי העבדים מישראל גופה? או אולי אמונה בלתי מעוערת בתורת הקימעונות המזרח אירופאית של ישראל סבא במו"מ עם הפלסטינאים, והרצון הבלתי נלאה 'להחזירם למוטב'? לא ברור. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |