|
||||
|
||||
צילום של הכיכר המרכזית בסוקרה: ואני משאיר לך את הכבוד להשלים... |
|
||||
|
||||
סוקרה היה בחור טוב. גם עשיר, גם מלומד, גם גיבור וגם חבר נאמן. מלבד היותו חלומו של כל אמא פולניה, הוא היה יד ימינו של בוליבר בשחרור דרום אמריקה, שהצטיין מאוד בקרבות השחרור (בתחילתם הוא יצא מקראקס, היום בירת ונצואלה, עם מאה בחורים, וקרב איאקוצ'ו הוא הקרב המפואר ביותר שלו שבעצם בעט את הנאמנים למלך הספרדי החוצה). חוץ ממלכת מכות הוא ידע גם לתווך בין אנשים, לפשר ולגשר (ולכן הוא גם היה בין הבודדים שיכל לעמוד בקפריזות של סימון בוליבר). הייתה לו משנה מדינית וכמו סימון בוליבר הוא היה ער לסכנות הפוליטיות הצפויות משחרור עולם של השלטון הטוטאליטרי הספרדי. לצערנו, במבט לאחור הם צדקו. בעוד שבוליבר התרוצץ בעיקר בצפונה של ''קולומביה הגדולה'', סוקרה התיישב בדרומה, ואף הספיק להיות נשיא אקוודור לאחר שזו פרשה מקולומביה הגדולה. הוא היה אמור להחליף את בוליבר כנשיא טוטאליטרי, אך הוא נרצח כנראה ע''י שליחים של סנטנדר הבוגדני. לימים הוא יהפוך למטבע הלאומי של אקוודור שיפשוט את הרגל ויפנה את מקומו לדולר הירוק... |
|
||||
|
||||
אכן כך, זהו הגנרל אנטוניו חוזה סוקרה והמקום הוא אכן הככר המרכזית של העיר סוקרה בבוליביה. מישהו רוצה להשלים את החסר? |
|
||||
|
||||
אגב סוקרה, אם תשאל בוליביאני מהי עיר בירתו, הוא יענה בתשובה - סוקרה. אולם לא בוליביאני יענה - לה-פז. מישהו יודע למה ? |
|
||||
|
||||
כי סוקרה היא הבירה הרשמית (ובה גם הוכרזה העצמאות) אבל כל מוסדות השלטון, למעט בית המשפט העליון, נמצאים בלה-פס. |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו שכל הסינים והיפניים שאני פוגשת כאן בטוחים שתל אביב היא בירת ישראל. |
|
||||
|
||||
וסידני בירת אוסטרליה וריו דה ז'נרו בירת ברזיל |
|
||||
|
||||
- צורפת. |
|
||||
|
||||
אז מה ההחלטה לגבי הולנד? אמסטרדם או האג? |
|
||||
|
||||
לפי הFact-Finder שלי אמסטרדם. |
|
||||
|
||||
האג! :-( וההולנדים יאמרו: דן-האאח. |
|
||||
|
||||
לפחות בהולנד עברו לאירו, וחסכו להולנדים את ההתלבטות האם לשלם בגילדן (גילדר) או בפלורינים. |
|
||||
|
||||
גם לפי ה CIA Factbook זה אמסטרדם. |
|
||||
|
||||
וניו יורק היא בירת ארה"ב/מדינת ניו יורק |
|
||||
|
||||
ולאגוס היא בירת ניגריה. ___ דורון, שמשלים פערים אחרי תקופה בג'ונגל של ניגריה. |
|
||||
|
||||
ואיסטנבול היא בירת תורכיה. |
|
||||
|
||||
ומכבי היא בירה. |
|
||||
|
||||
וקזבלנקה היא בירת מרוקו (או שמא מרקש?) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלפחות במקרה של ברזיל הבלבול מוצדק, כי אם אני זוכר נכון, ריו דה ז'נירו באמת היתה הבירה לפני הקמת ברזיליה. |
|
||||
|
||||
מה? שינו? מתי? זה בטח היה אחרי ספטמבר 2003. |
|
||||
|
||||
אתה באמת רוצה את הפתילון שיתפתח כאן עכשיו (הגב' ככל הנראה גרה באוסטרליה ובעלת חוש הומור של קנגורו דכאוני)? |
|
||||
|
||||
לגבי מקום מגוריה, זאת גם ההשערה שלי. לגבי חוש ההומור, לך תדע איזה שפן היא תשלוף מהכיס של הקנגורו. |
|
||||
|
||||
האם קריאת עיר על שמו של גנרל (ונשיא לשעבר) היא המצאה בוליביאנית? הצרפתים קראו על שם דה-גול שדה תעופה ותו לא, ולכבוד דומה זכה גם בן גוריון אצלנו. ורק לסטלין היתה את החוצפה לקרוא לעיר שלמה על שמו... |
|
||||
|
||||
מה עם הרצליה? כפר-וורבורג? כפר-מסריק? |
|
||||
|
||||
תקרא טוב כליל: ג-נ-ר-ל. |
|
||||
|
||||
היי, LG הזכיר את דב"ג, שהיה הרבה דברים, אבל ג-נ-ר-ל דווקא לא, אאז"נ. |
|
||||
|
||||
תקרא שוב את התגובה של LG, והופ, תזהר מהמכה במצח כשהיד שלך תכה בו. |
|
||||
|
||||
יש סיבות אמיתיות להכות במצח. הומור אינו אחת מהן, גם כשבערך אני עצמי ואנוכי מבינים אותו. |
|
||||
|
||||
בדרום אמריקה יש עוד כמה ערים שכאלו: סן-מרטין בארגנטינה, למשל.. |
|
||||
|
||||
וושינגטון, סטלינגרד, סוקרה - האם השמות האלו ניתנו תמיד בסערת הקרב, עוד בחייו של הגיבור שאותו באו לכבד? למעט הגנרל סן מרטין, שזכה לעיירה קטנה וסימפטית במיקום יפהפה אבל נידח, בכל המקרים האחרים יש לטעמי ערבוב קצת מסוכן של תהילה צבאית עם ערכים אזרחיים. ואולי נכון לומר שכל עם (וכל אדם) בתקופת מלחמה/מצוקה נוטה לחפש גיבורים שיוכל להעריץ ולכבד, מין דמות אב שלובשת ממדים על אנושיים? האם זהו מנגנון סוציולוגי שהוכיח את תועלתו בעבר, שיש לו יתרון אבולוציוני שנסתר ממני? בקיצור, קשה לי להסביר את העניין באופן לוגי. קריאת עיר שלמה על שמו של אדם אחד נראית לי כמו אבדן פרופורציות מוחלט. |
|
||||
|
||||
ומה תאמר על קריאת ארצות שלמות על שמו של אדם אחד? אנו חיים באחת כזאת (ישראל), וישנן עוד - בוליביה, קולומביה, ערב הסעודית ובעבר רודזיה (זימבבואה דהיום)... |
|
||||
|
||||
מה ארצות? יבשת שלמה על שם של וספוצ'י. |
|
||||
|
||||
צריך להזכיר שסוקרה ובוליבר היו לא רק גנרלים, אלא גם מדינאים, אנשי רוח - וכמובן אנשים שהובילו לשיחרור/ לתחיה הלאומית. גם לאחר שתמו המלחמות הם תרמו לעיצוב האופי והזהות של העמים והמדינות בדרא"מ (זה לא כ"כ המצב לגבי סן מרטין, שהיה מדינאי גרוע, ולאחר פגישה עם בוליבר בגוויאקיל החליט לפרוש לחיים אנונימיים באנגליה). לגבי העירבוב המסוכן של תהילה צבאית וערכים אזרחיים - אני מסכים במאה אחוז. זה מצער אותי, למשל, שמאיש אשכולות, נאור ובעל חזון כבוליבר, נותרת רק דמות של מצביא צבאי. יש שאומרים ששלטון הגנרלים של בוליבר בערוב ימיו הוא המקור של כל הדיקטטורות הצבאיות בדרא"מ. יש פה אירוניה מרה, מכיוון שבוליבר שאף לכונן חברה אזרחית שתתעלה מעל הדרג הצבאי ולא להיפך. |
|
||||
|
||||
תשובה מאוחרת לפתיל: יש כמובן את ולטה [ויקיפדיה]. והיא אפילו לא קרויה ע"ש משחרר אלא רק ע"ש מגן. להגנתם יש לציין שהם ניסו לסייג את התואר, אבל זה לא בדיוק הלך להם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |