בתשובה לאביב י., 30/08/03 10:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוהו, כמה הנחות בעייתיות בתגובה אחת. ראשית, הרבה מאוד מהמחקרים שנעשים על ההבדל בין חשיבה נשית לגברים לא מביאים את הביולוגיה למשוואה כלל, ומניחים הבדלים תלויי תרבות. וכשמוצאים את הביולוגיה מהתמונה, אז יש מחקרים על צורות חשיבה של כל מיני קבוצות אתניות, לאומיות ובכלל, בדיוק כמו שיש על הבדלי מגדר. שנית, מבחינה אבולוציונית יש הרבה יותר סיבה שהמוח הנשי יהיה שונה מהגברי מאשר מוח באפריקה מול מוח ביפן. לאורך כל האבולוציה, החל מהתקופה שלפני התפצלות האדם לגזעים, הזכר והנקבה תפקדו אחרת בתוך המערכת החברתית, וזו השפיעה בחזרה עלך הגנים שלהם (בעקבות דורות של ברירה טבעית). או מנקודת מבט אחרת: גבר ביפן וגבר באפריקה מושפעים שניהם מהורמונים גבריים מסוג מסוים, שאינם קיימים אצל נשות חיקם. שלישית, השאלה "מה יותר דומה" כשלעצמה היא לא שאלה קלה כלל. נסה להציע מבחן כמותי שיבדוק את השאלה הזו ותראה עד כמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוהו, כמה הנחות בעייתיות בתגובה אחת. הפיסקה הראשונה שלך מניחה שאמרתי שבמדה"ח העיסוק במגדר הוא תמיד על בסיס ביולוגי ולא על בסיס תרבותי (לא אמרתי את זה). אותה פיסקה גם עונה משהו מאוד לא רלבנטי למה שכן טענתי (כשאני טוען שהחוקרים פונים ביתר טבעיות לביולוגיה בזה, אבל נמנעים מכך בזה, אינני מבין את המטרה בהוצאת הביולוגיה מהתמונה. זה לא מחליש ולא מחזק, זה פשוט לא רלבנטי). בפיסקה השנייה שלך אתה מניח שלגבר באפריקה ולגברים במקומות אחרים בעולם, היו בדיוק אותם תפקידים, גם בתקופה הפרה-היסטורית. למה אתה מניח הנחות היסטוריות לא מבוססות על תרבות בתקופה ה*פרה* היסטורית, אני לא ממש יודע. שלישית, בוודאי שהשאלה הזאת לא קלה, אבל האם כל שואל שאלה באייל צריך גם להציע מבחן כמותי או לעשות upload של הצעת המחקר האחרונה שלו (לא פחות ולא יותר)? יותר משמעניינת אותי השאלה לגבי ההבדלים הביולוגיים בין שחורים ללבנים (האמת? זה מאוד לא מעניין אותי), מעניין אותי מה סוד הקסם של נושא ההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים, עבור סוציולוגים. לדעתי, לא מדובר ברצון להגיע אל האמת, אלא רצון (אולי לא מודע) להצדיק חשיבה סטיראוטיפית (בדומה למחקרים שנעשו לגבי ההבדלים בין הגזעים, בחברות בהן הגזענות התקבלה קצת יותר בסלחנות ע"י החברה והממסד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבהיר את התגובה שלי: אתה מבקש הסבר לטענה כאילו "חוקרים בעוסקים בהבדלי מגדר מביאים יותר בקלות את הביולוגיה לתמונה מאשר חוקרים העוסקים בהבדלים בין הגזעים". אני טוען שטענה זו *אינה נכונה*, שכן החוקרים בתחום הסוציולוגי המביאים את הביולוגיה לתמונה (בכלל) הם קבוצה זניחה יחסית לחוקרים בתחום באופן כללי. מי שכן מביא את הביולוגיה לתמונה - הסוציוביולוגים, כמו אדוורד ווילסון וכד' - עוסקים הרבה יותר בדמיון בין קבוצות שונות של בני אדם מאשר בהבדלים ביניהם. אם השאלה היא "האם אותם חוקרים עוסקים יותר בהבדלים מגדריים יותא מאשר בהבדלי גזע", התשובה היא כלל הנראה חיובית, אבל בכל מקרה זה בטח לא מצדיק את ההכללה שלך לגבי "הסוציולוגים". יתר על כן, לתשובה זו יש הסברים מתודולוגיים פנים-מדעיים סבירים, כפי שאראה בסעיף הבא. 2. אחדד שוב את הטענה שלי: "אני" לא מניח שום דבר, אלא מתבסס על ההנחה המקובלת לגבי מצב האדם בתקופה הפרה-היסטורית, הטוענת כי ברוב תקופה זו היא שבטי האדם, רובם ככולם, מאורגנים בארגון חברתי דומה, שמכונה "חברת ציידים-מלקטים" (Hunter-gatherer society) וההתפצלות לצורות הארגון חרבתי שונות התרחשה מאוחר יותר. אתה מוזמן לתקוף את ההנחה הזו, ואני גם לא טוען שאני מחזיק בה במלואה; אבל אם תקרא את החוקרים בתחום תראה שזוהי הפרדיגמה העיקרית שממנה הם יוצאים. אם יוצאים מהנחה זו, יחד עם הידע על קצב האבולוציה ועל כך שהיא לא התרחשה בתקופה ההיסטורית אלא קודם לכן, נראה חסר טעם לחקור הבדלים בהתנהגות חברתית אצל בני אדם במקומות שונים בעולם כתוצאה מהבדל ביולוגי במבנה במוח. לעומת זאת, במשך כל אותה תקופה של אבולוציה טרום-היסטורית (ולמעשה עוד קודם לכן, במהלך האבולוציה של הפרימאטים בכלל) היו תפקידים חברתיים שונים לזכרים ולנקבות, ולכן סביר שהשוני בהתנהגות החברתית נובע במקרה זה משוני ביולוגי. אינני מצפה שתקבל הנחות אלו כתורה משמיים; אבל אני יכול לומר שאלו ההנחות מהם יוצאים אותם חוקרים העוסקים בהתנהגות חברתית של האדם מנקודת מבט אבולוציונית, ועל כך מתבססת הבחירה שלהם בנושאי המחקר, ולאו דווקא על ההצעה הקונספירטיבית משהו שלך. 3. אתה טענת שהסיבה שהשאלה הזו לא נחקרת היא ש"הדבר לא מותר". אני טוען שמעבר לסיבות המועלות בסעיף 2, גם הקושי (המהותי) להגדיר "מה יותר דומה" (ועוד סטטיסטית!) הוא סיבה הרבה יותר טובה לאי-קיומם של מחקרים כאלו, לעומת ההצעה שקיימת מעין "קונספירציה מדענית" האוסרת מחקר בתחומים מסוימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מקבל תיקון. הכוונה שלי היתה לחוקרים מסוימים במדה"ח בכלל ולא לסוציולוגים בפרט. 3+2. אינני רואה מדוע אתה אומר שרמזתי לאיזו "קונספירציה מדענית". דיברתי על נורמות ("מה מקובל") ולא על איזו מזימה של אי אלו. אני אכן לא מקבל את ההנחות הללו כתורה משמים ולדעתי הן מצדיקות יותר מדי פעמים טיעונים לא מבוססים במדה"ח. אם מנסים לעשות רדוקציה מדעית למדה"ח, עד כדי הגעה למדעים המדויקים (גנטיקה הוא תחום עניינם) הדרישה הסבירה היא דיוק והתבססות על כמה שפחות הנחות כתורה משמים. זה שלא נוהגים כך, זו לא קונספירציה, אלא קיצור דרך ויומרנות לדייק במקום שמאוד קשה לדייק בו (בגלל מחסור חמור בנתונים ומחסור חמור בפורמליזציה של טענות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |