|
||||
|
||||
החל משבוע הבא ביום שני, כל יום בתשע וחצי בערב פרק של סיטקום המופת של כל הזמנים - כן אדוני השר. (וכמה צובט בלב שפול אדינגטון ונייג'ל הותורן כבר לא איתנו.) חבל רק שהראו שתי עונות בלבד של בלק אדר מתוך ארבע עונות + ספיישלים. |
|
||||
|
||||
אבל זה בכלל לא סיטקום המופת של כל הזמנים :-( מקסימום סדרה סאטירית לא רעה. יש שם קצב איטי, סטטיות 1, רקע אפור-חום משעמם לעין. נכון, הדיאלוגים אלגנטיים מאוד, אבל זהו בערך. 1 כל סיטקום מצלמים בעיקר בדירה אחת, פלוס לוקיישן חלופי (משרד/באר) שהגיבורים שוהים בו הרבה. בגלל זה רוב הסיטקומים מזכירים תיאטרון מצולם. גדולתו של במאי כאן תימדד בין היתר בכך שיעשה שימוש נכון בחלל, כך שהצפייה בסדרה לא תגרום לקלסטרופוביה. |
|
||||
|
||||
נכון! (ואני כותב את התגובה הזו רק כי נדמה לי שזו דעה מאוד לא אורתודוקסית) |
|
||||
|
||||
החל מהיום, במהלך כל שבת בחודשים אוגוסט וספטמבר יוקרנו פרקים נבחרים מסיטקומים בתחרות שבה ייבחר הסיטקום הטוב ביותר. אין ספק שכן אדוני השר/ראש הממשלה היא הסידרה החכמה והשנונה ביותר, המלון של פולטי המשעשעת והמטורפת ביותר ובלק אדר המיוחדת ביותר, אבל הבחירה שלי היא בסידרה שגיליתי רק לאחרונה - Porridge, קורותיו של האסיר נורמן סטנלי פלטצ'ר. הצבעה כזו כבר הייתה בBBC המקורי וכן אדוני, פולטי וPorridge הגיעו למקומות מאכזבים. עכשיו אפשר לתקן את העוול. |
|
||||
|
||||
לא מספיק שהצבענו כולנו עבור רבין במשאל של "טיים", ושיבשנו את תוצאות הסקרים באתרים של מעריב, וואלה וחדשות הודו המזרחית, עכשיו צריך לתקן עוד עוול? |
|
||||
|
||||
היום בשעה תשע ושלושים בערב, עיזבו את כל עיסוקיכם, כנסו את כל בני המשפחה, הביאו גם את הכלב, החתול והתוכי, ושבו לצפות בפרק הפותח של Porridge בBBC Prime. (לאחר מכן יש גם פרק כפול של כן אדוני השר.) אם כבר צפיתם בסידרה, ולו רק בפרק אחד, הרי שאין צורך בהמלצה. אם לא, חוויית הגילוי היא כולה שלכם. תיזכו להכיר את נורמן סטנלי פלטשר, בגילומו של רוני בארקר המצוין (שגם הסידרה השניה שלו - פתוח ברציפות, מתמודדת בתחרות וראויה לקולותיכם), הדמות שמיתחרה על תואר הדמות הטלויזיונית המרשימה ביותר עם ג'יי. אר. יואינג, סיר המפרי אפלבי, קליגולה מ'אני קלואדיוס', בזיל פולטי, אדמונד בלקאדר וקוזמו קריימר. תיזכו להכיר גם את לני גודבאר שמגולם ע"י ריצ'ארד באקינסייל המצוין שנפטר מדום לב בטרם עת כשהוא בן 32 בלבד. (ביתו היא השחקנית קייט באקינסייל.) ודרך אגב, ב5 בספטמבר (ממש אוטוטו) מולאים לסידרה הנפלאה הזו 30 שנה. ובתקווה שתדעו למה להצביע. (קריצה רבת משמעות) |
|
||||
|
||||
(חוצמזה, יש ווידאו, לא?) |
|
||||
|
||||
הוא הסתבך עם איזה בן אצולה ונידון למאסר. כשנתנו לו אופציה לצאת לגלות באנגליה הוא קפץ על ההצעה משום שהיתה לו חיבה והערצה גדולה לאנגליה. אבל, כשהוא הגיע לאנגליה הוא במקום למצוא את הפתיחות והקדמה החברתית והאינטלקטואלית, הוא ניתקל בשנאת הזרים האנגלית הטיפוסית. הם לעגו לפאות ולפודרה שלו, למנהגיו המשונים ובמיוחד לעובדה שהוא לא דיבר אנגלית. בכל אופן, אחרי שנתיים הוא חזר מלא התלהבות לאנגליה וכתב ביומן שלו שצריך להמציא לזה מלה חדשה, אנגלופיל. (אבל, לא נראה לי שהוא ''ענד את זה על שרוולו'', כמאמר האגלי, וד''ל) |
|
||||
|
||||
ערב מורט עצבים היה אתמול והתוצאות אינן חד משמעיות. מצד אחד זכתה סידרה ראויה במקום ראשון ומצד שני סידרה חשובה מאוד וראוייה מאוד נעדרה לחלוטין מהעשירייה הפותחת. עוד נחזור לכך. למקום עשירי הגיעה רגל אחת בקבר המשמים שזכתה במקום זהה גם בסקר הBBC המקורי. בחירה תמוהה בשני המקרים. במקום תשיעי מישהו מטפל בך החביבה שנעדרה לחלוטין בסקר המקורי. נקודת זכות לטובתנו. מקום שמיני - על שוטים וסוסים. מקום נמוך למדי ומאכזב לסידרה שזכתה במקום ראשון בסקר הBBC במידה לא מועטה של צדק. המקום השביעי נתפס ע"י זיווגים החמודה שגם היא נעדרה מהעשירייה הפותחת בסקר המקורי. ושוב נקודת זכות לטובתנו. במקום השישי מתחילה להתכער התמונה - מה שנקרא בעין הדג 'אפקט שרק' פעל גם כאן כמו בסקר המקורי: הכומר מדיבלי תופסת מקום זה. סידרה בינונית לחלוטין ובהחלט לא מצדיקה את מיקומה בעשרת הגדולים. לפחות כאן היא לא במקום שלישי כמו בסקר הBBC. המקום החמישי כולל את כן אדוני השר. מאכזב למדי, מכיוון שזהו מקום נמוך מדי לסידרה שנונה ומצוינת זו ועלייה של שלב אחד בלבד לעומת BBC. במקום הרביעי פשוט נהדרת. שוב אפקט שרק אבל לפחות מדובר בסידרה טובה יותר מהכומר מדיבלי. בסקר הBBC היא לא נכללה כלל בעשירייה הפותחת. במקום שלישי שוכן בלקאדר. סידרה מצוינת וירידה של שלב אחד לעומת BBC. בחירה מוצדקת. במקום שני שוכנת הסידרה מה יגידו השכנים. סידרה חביבה אבל בהחלט לא מצדיקה מקום גבוה כל כך. הדעת נותנת שהיתה צריכה להיות תחלופה בין מקום שני לשמיני. במקום הראשון סידרה שבהחלט ראויה להישגה - המלון של פולטי. בסקר הBBC המקורי היא הגיעה למקום החמישי המאכזב למדי. כאן היא זוכה בכבוד הראוי לה. וכאן אנחנו מגיעים לפאשלה הגדולה של הסקר. השחקנים המצוינים רוני בארקר ודיוויד ג'ייסון הזוכים לכבוד רב בבריטניה, אינם מוכרים כל כך מחוצה לה. לכן פורידג' ופתוח ברציפות לא נכללו כלל בעשיריה הפותחת ועל שוטים וסוסים זכה במקום נמוך מדי. דבר שלא היה עולה על הדעת בשום סקר בריטי. בעיני רבים בבריטניה פורידג' היא סידרת הסיטקום הטובה ביותר בכל הזמנים. בזמנו היא הייתה פופולרית גם באירופה ובמדינות חבר העמים הבריטי וזכתה גם לגירסה אמריקאית. כיום היא אהודה רק בבריטניה ומחוצה לה רק ע"י משוגעים כמוני. ההפסד כולו שלנו. סקר סיטקומים בריטים שפורידג' לא נכללת בעשירייה הפותחת שלו שקול לסקר סדרות דרמה שאני קלודיוס לא נכללת בעשירייה הפותחת שלו, סקר סרטים של כל הזמנים שקזבלנקה לא נכלל בעשירייה הפותחת שלו, סקר מוזיקת רוק שג'ימי הנדריקס ולד זפלין לא נכללים בעשירייה הפותחת שלו, סקר מוזיקת ג'אז שמיילס דיוויס וג'ון קולטריין לא נכללים בעשירייה הפותחת שלו, סקר בלוז שג'ון לי הוקר ומאדי ווטרס לא נכללים בעשירייה הפותחת שלו, סקר מוזיקה ישראלית ששלום חנוך ומאיר אריאל לא נכללים בעשירייה הפותחת שלו. הלוואי שאלה יהיו הצרות היחידות שלנו. ובכל זאת, פיספסנו. |
|
||||
|
||||
כמי שהסתכל אתמול חלקית, ומכיר ארבע וחצי מהסדרות שהגיעו לעשירייה, אני חושב שההחלטה לתת את הפרס ל''מלון של פולטי'' היא יותר מתן פרס למונטי פייטון, או יוצא מונטי פייטון, ופחות לסדרה. ''המלון של פולטי'' היא קומדיית טעויות חביבה מאוד, אבל היא הרבה יותר מדי מאומצת בנסיונות שלה להצחיק מכדי להיות משובחת באמת. מבחינתי, מתוך העשירייה, ''כן אדוני השר'' ו''זיווגים'' בוודאי מנצחות אותה, ואולי גם ''מישהו מטפל בך'', שלמרות אינפנטיליותה יש בה משהו הרבה יותר זורם. |
|
||||
|
||||
אפשר לא לאהוב את המלון של פולטי, אבל לאמר שחשיבותה היא רק בגלל מונטי פייטון או השחקן הראשי שלה היא אמירה מוגזמת ומופרכת. רק 12 פרקים יש בסידרה הזו, אבל כל אחד הוא פנינה שניתן לראות שוב ושוב ולהנות כל פעם מחדש, דבר שאי אפשר לאמר על סיינפלד למשל. וכבר היה מי שהסביר את גדולתה: http://www.bbc.co.uk/sitcom/advocate_fawltytowers.sh... . |
|
||||
|
||||
בסיינפלד אתה יכול להנות מכל פעם ש קריימר נכנס לדירה. |
|
||||
|
||||
אני באופן אישי מאד נהניתי מ- Game on (נדמה לי ששודר בערוץ 1 תחת השם "שחק אותה"). הקטעים שבהם הג'ינג'י מבכה את אהבתו האבודה, משעשעים לטעמי לא פחות מתוכניותיו הערמומיות (סר) של בולדריק. ואם כבר מדברים, יצא לי לראות בשבוע שעבר איזו סדרה טריה יחסית שמשודרת ביס פלוס (השם תורגם לעברית כ"מחלקה אלטרנטיבית", אאז"נ) ומאד צחקתי. לגבי פולטי, דעתי דומה לדעת האלמוני שמעלי. |
|
||||
|
||||
''זיווגים'' אינה סתם חמודה - מעבר לבדיחות החוזרות על עצמן, יש שם כמה פנינים של תסריטאות. במסגרת הסדרה הזו נכתבו כמה פרקי מופת של תזמון עלילה לפרטיה הקטנים ביותר ועיתוי מדויק של גאגים (פרק המסך המפוצל הוא רק דוגמה אחת). |
|
||||
|
||||
נהניתי רק משלוש העונות הראשונות של ''זיווגים''. הרביעית היתה מאכזבת למדי. |
|
||||
|
||||
בגלל שהחליפו את השחקן הכי מצחיק שם עם איזה דביל |
|
||||
|
||||
debilit, if i'm not wrong
|
|
||||
|
||||
אתה טועה, החליפו את ריצ'רד קויל - בריצ'רד מיילן - http://www.google.co.il/search?hl=en&source=hp&a... |
|
||||
|
||||
אני התרשמתי דווקא מהפרק הנבחר של בלאקאדר (בהנחה שלא שגיתי וגם לפרק ששודר יש משמעות). מצא חן בעיני שברצף הקומדיות הבריטיות הטובות ביותר נמצא גם הקטע העצוב ביותר שראיתי אי פעם על המסך הקטן. הקטע המדובר מורכב מרצף הסצינות האחרונות של הפרק האחרון בעונה הרביעית של בלאקאדר, שמתרחשת במלחמת העולם הראשונה בחפירות. במהלך הרצף מבין הקצין הצעיר ג'ורג' שהוא האחרון מבני כיתתו ששרד (ברצף מצחיק מאד של כינויים יחודיים - מהם יזכר תמיד לטובה סטריינג'לי בראון), ויחד עם כל האחרים (פרט לבלאקאדר עצמו, שהוא הרבה יותר מדי ציני מכדי לחשוף רגשות) מביע את חששו מן המוות העומד לבוא, לכשיאיר היום והיחידה תצא להסתערות אחרונה (חמושים במקלות) אל מול התותחים הגרמנים. |
|
||||
|
||||
לטעמי "רגל אחת בקבר" היא סידרה שנונה ביותר ובעלת עומק, אבל זה כנראה עניין של גיל ושל נטיה לתת משקל לשימו שבשפה. כי אתה אוהב את "זיווגים" שלטעמי היא שבלונית ופלקטית, חסרת חן בה השחקנים *מתאמצים* לשחק ולא משחקים. גם הכומר מדיבלי היא סידרה שנונה ומהנה שמשחקת בשפה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הצבעה למשהו שהיה לאחרונה ולכן הרושם ממנו טרי יותר, למרות שאינו בהכרח טוב יותר מדברים ישנים יותר. |
|
||||
|
||||
אה, זה כמו שכשבחרו את כדורגלן היובל או משהו כזה שכחו את מלמיליאן? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
זה כמו שג'ון לנון (ג'ון מי?) אמר שהחיפושיות יותר פופולריות מישו. בינתיים עשו איפה שהוא את רשימת "הלהקות החשובות". במקום הראשון - פינק פלויד, במדלית הכסף זכתה לד צפלין ובארד ה"סטונס". הביטלס הגיעו למקום השביעי המכובד. |
|
||||
|
||||
ושיר היובל (או המילניום, אני לא בטוח) היה ''מקרנה''. |
|
||||
|
||||
לא למבדה? משום מה זכור לי ששיר המילניום היה one של יו2. אבל למבדה מנקרת לי בראש מסיבה לא ברורה. (נו, אחד היה של העשור, השני של המאה, בכל אופן, יש איזה משהו עם תאריכים עגולים) |
|
||||
|
||||
היתה תחרות של MTV ונדמה לי ששם נבחר השיר של יו2. למבדה נבחר בגל"צ, מקרנה כמה שנים טובות לאחר מכן (כ"א בשנה שבה דרך כוכבו, להראות כמה טיפשיים וקצרי ימים הדירוגים האלה). |
|
||||
|
||||
האלו, בלי להעליב. למבדה נבחר ע"י רשת ג', מה שסייע מאוד לגל"צ לצחוק עליהם נורא. אני זוכר היטב את רגעיו האחרונים של מצעד העשור של גלי צה"ל בהגשת מי שמאז הפך להיות "רפיק", ושודר בערוץ 2 הנסיוני דאז. לצערי, חוץ מרגעי הסיום (כולל ריקוד בטן מגרה של רפיק) אני לא זוכר כולם, כולל את השיר הזוכה... אבל עכשיו כשאני חושב על זה, אני די בטוח שזה היה "עוד לבנה בחומה חלק 2". |
|
||||
|
||||
למבדה ומקרנה זה לא אותו שיר? |
|
||||
|
||||
שנתיים עברו ומרק צ'פמן רוצחו של לנון ינסה היום שוב לקבל שחרור. מעריצי הביטלס מבטיחים לנקום בו אם ישוחרר: |
|
||||
|
||||
לא שאני, אבל מי זה מעריצי הביטלס ומה זה מבטיחים לנקום? איך בכלל אפשר לנקום? מה יעשו? יירו בו? ביג דיל. הוא יחסר לאנושות כמו לי אוסוולד. |
|
||||
|
||||
אם יירו בו אולי המשוגע הבא שרוצה לעשות רושם על ג'ודי פוסטר יבחר אישיות פחות אהודה לעמוד בין כתפי האתנך. |
|
||||
|
||||
אאל"ט התבלבלת. האיש שרצה לעשות רושם על ג'ודי פוסטר היה ג'ון הינקלי, שירה ברונלד רייגן ב1981. |
|
||||
|
||||
הינקלי זה לא ההוא שירה ברבין? |
|
||||
|
||||
הינקל זה לא צ'רלי צ'פלין? |
|
||||
|
||||
לנקום נוסח התפוז המכני. קושרים את צ'פמן ומשמיעים לו בלופ את השירים של יוקו אונו. |
|
||||
|
||||
את השירים של יוקו אונו? מעריצי הביטלס אינם אכזריים עד כדי כך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש לינק: |
|
||||
|
||||
אה, לא מדובר על מעריצי הביטלס, מדובר על "Lennon fans" (אוהדי פול מקרטני לא בעסק). |
|
||||
|
||||
צפירת הרגעה, נדחתה בקשת החנינה של מארק צ'פמן, שהתנקש בלנון: |
|
||||
|
||||
4 באוקטובר 2005, ניפטר רוני בארקר בגיל 76. גאון קומי שעיקר פעילותו היתה בתוכנית המערכונים "The Two Ronnies" יחד עם רוני קורבט וכן בסידרת הסיטקום "פתוח ברציפות" ייזכר לנצח כמגלמו של נורמן סטנלי פלטשר, אחת הדמויות הטלויזיוניות המענינות, המהנות והאהובות ביותר בטלויזיה בסידרת המופת "Porridge". יהי זיכרו ברוך. |
|
||||
|
||||
ראוי גם להזכיר שבשנת 2004 זכה בפרס מיוחד מטעם האקדמיה הבריטית לקולנוע וטלויזיה. |
|
||||
|
||||
ששיחק בתור קאלאן הבלתי נשכח. |
|
||||
|
||||
ששש... אתה לא יודע שאסור לתת לינקים לעיתון האנטישמי הזה, אחרת אסתי תתעצבן? |
|
||||
|
||||
השחקן האלמותי שגילם את הדמות הטלויזיונית המרשימה ביותר של ג'יי. אר. יואינג נפטר בסוף השבוע האחרון. מלבד תפקיד זה ראוי להזכיר גם את תפקידו כקולונל אמריקאי במלחמת העולם השנייה המוצב בבריטניה ומגלה מזימה לחטוף את צ'רצ'יל בסרט The Eagle Has Landed (film) [Wikipedia] . הגמן היה שחקן של פעם בחיים ודמותו של ג'יי. אר. תחסר מאוד בסדרה שחזרה בשנה האחרונה. יהי זיכרו ברוך. |
|
||||
|
||||
<זהירות ספויילר>...מעניין לקשר לפרק הראשון של הסדרה המחודשת משנה שעברה. ג'יי.אר. נמצא בקטטוניה מוחלטת ומאושפז עם דכאון עמוק. אבל כשהוא שומע שהחווה עומדת להימכר הוא "שב מן המתים" וג'יי.אר. הישן והמוכר חוזר לתחייה. אבל מסתבר שזה היה רק לשנה אחת. |
|
||||
|
||||
אכן קטע מעולה. ולמען הנוסטלגיה. |
|
||||
|
||||
אוי, הם כל כך צעירים, ומסורקים. |
|
||||
|
||||
אני דווקא זוכר אותו בתפקיד אסטרונאוט שיש לו ג'יני. למרות נושא הסדרה , ממרחק השנים והגיל אני לא זוכר שזה היה כל כך שובניסטי כמו שזה היה צריך להיות. |
|
||||
|
||||
כן, הזכירו את הסידרה הזאת לא מעט אבל אני אוהב מהסיטקומים של שנות ה60 את Bewitched [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
רוני קורבט נפטר בגיל 85. (הופתעתי לקרא ששמו האמצעי היה בלפור). עם רוני בארקר במערכון "ארבעה נרות", או אולי ידית לקלשון? |
|
||||
|
||||
החל מהשבוע, ימי שני ושלישי ב14.30 בBBB Prime. לא להחמיץ! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |