|
||||
|
||||
סיפור יפה, אבל כבלבניסט, יש לי התסייגות מובנית: סייגן לפחות מזהיר רק מפני ה"המון הנבער", פרדריק בראון לא טורח לעשות זאת, מסיבות מובנות. אני סבור, שכמו שיש הבדל בין הדיוט למקצוען בכל תחום, כך קיים אותו פער בין המדינאי (שידו על מפסק השיגור) לאזרח, ולכן מותר להיות מודאגים מקיומו של נשק יום הדין, אבל לא יותר מדי... |
|
||||
|
||||
ומשהו נוסף על סתירה מובנית בטיעון שבסיפור: כשהאנושות "תהיה בוגרת", היא לא תצטרך נשק. נשק ואלימות בכלל הם הסממנים של "חוסר הבגרות", שהסיבה שאני משאיר אותו במרכאות היא שאני לא בטוח שאי פעם אכן נתבגר ממנו. |
|
||||
|
||||
זה באמת לא מנומס מצידנו כלפי שמעון, אז כדאי שנמשיך זאת במקום אחר. |
|
||||
|
||||
להמשיך מה? אם אתה רוצה להמשיך - תנקוב במקום ובזמן.. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |