בתשובה לדב אנשלוביץ, 29/08/03 0:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דב, האייל האלמוני הביא כאן רק מקצתם של דברי יהושע ואני לא בטוח שתשוש למשמע כל הדברים. (אגב, הוא רואיין לא ע"י דורון ויצטום וגם לא דוד ויצטום אלא ע"י עימנואל הלפרין): נקודת המוצא של יהושע היא טענה שהוא חוזר עליה במשך שנים: זאת הייתה טעות איומה "לחבר את מחזור הדם שלנו, הישראלים, עם מחזור הדם הפלסטיני". כל תכליתה של הציונות הייתה ליישב את כברת הארץ שלנו כאן, כדי להיפטר מהתופעה החולנית בחיי היהדות של היכנסות לעצמותיהם של עמים אחרים ולמצוא עצמנו נדחים על ידם. כאן, בא"י, ניתנה לנו ההזדמנות לחיות את חיינו הלאומיים בפרטיות. "גם אתה, מר הלפרין", אמר יהושע, "לא חי עם השכן שלך בביתך, אפילו אם אתה אוהב אותו," אלא יש לך דלת שמפרידה בינך ובינו. הטעות הישראלית הייתה להתערבב עם הפלסטינים ועכשיו צריך לעשות ניתוח, ולהיפרד מהם. יש ליצור הפרדה חד-צדדית, כולל פינוי חלק מההתנחלויות. זה עבד בלבנון, טוען יהושע, ויהיו לכך יתרונות מיידיים גם עם הפלסטינים. היתרון הראשון הוא, שיובהר לנו (וגם לצד השני) שאנו רוצים לחיות את חיינו ולא להתערב בחייהם. יהיה ברור לנו מי אנחנו, מה אנחנו רוצים, ובנוסף, ההיפרדות תעלה את רמת צידקתנו המוסרית, ואם הפלסטינים ימשיכו לתקוף אותנו, גם לתגובה קשה מצידנו יהיה גיבוי מוסרי. המצב כיום הוא, טוען יהושע, שאנחנו מתנהגים כלפי הפלסטינים ואלימותם כמו משטרה: רודפים אחרי X, מחסלים את Y ומדביקים ל-Z את התווית מבוקש. אם ניצור את ההפרדה נוכל להתנהג איתם לא כמו משטרה לעבריינים מבוקשים אלא כמו עם מול עם. וכאן זה מתחיל להגיע לנקודה שהוזכרה ע"י האלמוני: במצב של הפרדה ועם מול עם, לא ננהג בהם כמו משטרה בעברניים אלא כמו עם מול אויב, כפי שנהגנו ב-48 וב-67. ב-48, הזכיר יהושע, היו לנו 6,000 הרוגים, אך לדבריו המורל של המדינה לא היה ירוד כמו היום, זאת מפני שהיינו משוכנעים בצדקת הדרך. הערבים היו בבבירור אויב, ואנחנו התגוננו בכל הכוח. ספגנו אבדות, אך לא היינו מבולבלים או כלשונך דוב, לא היינו פיל, אבל גם לא מסוממים. הסימום, לטענת יהושע, נובע מההרעלה של התערבבות מחזור הדם שלנו במחזור הדם הפלסטיני. אם ניפרד מהפלסטינים, והם ימשיכו לתקוף אותנו או אז נוכל להלום בהם כאויב, כעם מול עם. יהושע לא ממש פירט את טיב התגובה, ולמיטב זכרוני גם לא נקט בביטוי "ללא הבחנה" אך ניתן היה להבין כי הוא מדבר בתגובה לא בררנית מדי ולא נקודתית. אני מסופק אם התזה בשלמותה אכן לרוחך דב. מה עוד, שיהושע הביע תקווה, שאם מחזורי הדם יתנתקו, אם הפלסטינים יווכחו לדעת שאנחנו לא מנסים להיכנס להם יותר חזק לעצמות אלא מפנים להם מרווח מחיה, גם אצלם יחולו שינויים, והם אולי יתעשתו ויתחילו לעשות לביתם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תאור דבריו של הסופר יהושע, כשהם באים ממך לא סותרים את התיאור התמציתי של האייל האלמוני. אף הוא דיבר בפרוש על "אחרי ההפרדה", וזה הספיק, כי אני כבר מכיר את תיאוריית ההפרדה וה "לא הפרדה" היטב, ובדמיוני כבר יכולתי להשלים את הדימויים של מחזור הדם וכדומה, שסופר כיהושע בודאי לא היה מפספס. בעצם, הנקודה החשובה שנשארה היא לאיזו תגובה מתכוון יהושע. כלומר, למה הוא מתכוון כשהוא אומר "ללא הבחנה" (כדברי האלמוני), או שדבריו משאירים משקע כאילו אמר "ללא הבחנה", כדבריך. אילו אני הייתי המראיין, הייתי בפרוש שואל אותו למה כוונתו, כלומר מציג לו שאלה נקודתית כזאת: "נניח שיש הפרדה. אחרי ההפרדה, כמו בשנות החמישים, אבל הפעם עם נשק המתאבדים הקטלני, הפלשתינים חודרים ומפוצצים לנו אוטובוסים ומסעדות. איזו תגובה בדיוק ראויה בעיניך ? האם תתמוך בפגיעה ישירה באזרחים, כמו שעשו בנות הברית בגרמניה במלחמת העולם השנייה ?" בתקופת "ההפרדה" של שנות החמישים עסק האויב בפגיעה באזרחינו. למרות שהייתה הפרדה, תגובתנו לא הייתה פגיעה באזרחי הצד השני אלא פגיעה מוגבלת בגורמי צבא ומשטרה, ו"הצלחה במלחמה בטרור" בודאי לא הייתה. אבל אז מדינת ישראל הייתה חלשה, והיה פחד מתמיד ממלחמה כוללת. כאשר חשה ישראל יותר חזקה בגלל שמצאה בעלי ברית חזקים, פלשה לשטח האויב, והפכה את ה "הפרדה" ל "אין הפרדה". האם זה הפתרון שבו יצדד יהושע בתקופה שאחרי "ההפרדה". בכלל, נראה לי שיהושע, למרות כשרונו הרב, לא יודע לחזות את תחושותיו שלו עצמו במקרים היפותטיים עתידיים. אם היום הוא מתנגד לפעולות מסוימות בגלל סיפורים על מחזורי דם וכדומה, הוא ימצא אלף תירוצים להתנגד להם בעתיד. היום כשבוצעה "הפרדה" מושלמת בלבנון והחיזבאלה יורה בעזרת תותחי נ"מ ירי ישיר לעבר ישובים שלנו, וגורם גם להרג, האם יהושע בעד הפצצת בירות ? אבל כשהיינו שם היה קל לומר שכשתהיה הפרדה נוכל להגיב כמו שצריך. דוגמה אחרת לחוסר היכולת של יהושע לחזות את תחושותיו שלו, היא דברים שכתב לי פעם בקשר לשלום עם סוריה והנסיגה מהגולן. הנימוק שבו השתמש אז לצורך לבצע את הנסיגה הזאת הוא חזון אפוקליפסי ("קאוטי", כפי שכתב), על מצב של תוהו ובוהו שישתרר עם מותו של אסד האב שבו יורשיו יתאחדו עם סאדם חוסיין ותיווצר חזית מזרחית זרועת טילים ונשק בלתי קונבנציונאלי שתסכן את קיומה של מדינת ישראל. זה היה הנימוק האחד והיחיד שהביא אז לצורך לסגת מהגולן (כאילו החזרת הגולן הייתה יכולה באמת למנוע מצב היפותטי כזה. לדעתי ההפך הוא הנכון.). היום, כשאסד האב שוב אינו עמנו, וגם סאדם חוסיין בעצם לא, האם יהושע בעד שמירת הגולן בידנו ? לא שמעתי לאחרונה התבטאויות שלו בעניין זה, אך ברגע שהנושא הזה יועלה שוב על סדר היום אני יודע בדיוק באיזה צד של המתרס אמצא אותו. . . לסיכום, למעט הבהרת אותה נקודה על מהות ה "ללא אבחנה", איני מוצא לנכון לתקן משהו מתגובתי הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש להודות לשמעון על הפירוט. לא ניסיתי להציג את עמדתו של א.ב. יהושע בשלמותה, אלא להדגיש את תמיכתו (לאחר ''הפרדה'' ושיפור ''הבהירות המוסרית'') בענישה קולקטיבית. אני משוכנע שהוא השתמש בביטוי ''ללא אבחנה''. המראיין חזר על הביטוי הזה וביקש להבין למה הכוונה, ומר יהושע הסביר שלאוכלוסיה ''יש מים'' ו''יש חשמל''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
He only says "good fences make good neighbors."
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |