בתשובה לג. שמעון, 28/08/03 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כשאוטובוסים עם ילדים מתפוצצים... לך תוכיח שאין הבדל...". שמעון - אתה נזקק לדמגוגיה כדי להחשיב את הקו אותו אתה משרטט לנייטרלי, ובכך לתקוף את וילנאי. טענתי היא שוילנאי מביע עמדה ערכית בדיוק כמוך. המונופול על העובדות לא נמצא אצלך בכיס, למרות שאתה מנסה לחזק את עמדתך ע"י "אוטובוסים עם ילדים". זה כואב לכולם, אבל עדיין לא נותן לגיטימציה אוטומטית לפגוע בכל מנהיגי החמאס. דוגמה נוספת: לחמאס לא היתה תקומה ללא משטר האייטולולת האירני, שמנהיגיו גם אינם מפוצצים בעצמם דבר, אבל מממנים ארגון זה. האם מישהו סימן אותם כיעד לסיכול ממוקד? איפה תעצור, שמעון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב שיפוטי או שקצרה בינתך מלהבין את ההסבר המתודי שהעליתי בתגובה 166830 או שפשוט בא לך להתווכח בתוקפנות גסה עם "איש קש" שאתה בונה. מכל מקום, אומר לך היכן אעצור: לא אשיב לך עוד. הייה בריא ויום טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכתבתי לעניין. הבנתי את כוונתך - שילבת שתי אמירות: אחת באמת נייטרלית העוסקת בחוסר עקביות לכאורה של וילנאי, אבל האחרת עדיין עסקה באופי מנהיגות החמאס, ועליה הגבתי. זכותך, בתורך, להגיב תגובה מתחמקת שמשלבת התקפה אישית, וצירוף הביטויים "איש קש" ו"יום טוב". זה לא הופך אותך ליותר צודק, רק למתחמק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |