בתשובה לאביב י., 26/08/03 11:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה ההבדל בין עבודה עפ"י חוזה מוסכם, שבו מוגדרים כללים ומגבלות לזכויותיות של המעביד, לבין החלטה מודעת של אדם לחתום חוזה "עבדות" לזמן מוגדר, עם הגבלות אחרות? במלים פשוטות: אלו כללי בסיס *כופים* חוקי המדינה על "עבודה"? האם יש כללים שניתן ע"י חוזה לוותר על יישומם? האם זה בהכרח לא מוסרי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רוב רובם של חוקי העבודה הם קוגנטיים, דהיינו שאין תקפות לויתור של העובד על זכויותיו. זה נובע משתי סיבות עיקריות. אחת - מכיון שהמעסיק הוא בעל כוח רב יותר מהעובד ההנחה היא כי הויתור לא היה מרצון חופשי ממש אלא מדובר ב"הסכמה כפויה". השניה, כיון שלמדינה יש אינטרס למנוע "עבדות" על צורותיה השונות (למשל, ויתור על שעות מנוחה, ימי חופש וכו'). כך למשל על פי החוק 1 אינך יכול לצבור ימי חופשה (אלא בתנאים מסוימים ורק חלק מהחופשה) רק על מנת שלא יווצר מצב בו העובד איננו יוצא לחופשה כלל וכך מעביד עצמו לדעת. בהחלט ניתן לומר שהחברה, במקרה של דיני העבודה, מעוניינת להגן על העובד, גם מפני עצמו. 1 סעיף 7 לחוק חופשה שנתית: http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/Lawsgroup... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפט האחרון שלך אתה מתכוון חברה במובן society ולא company. ____________________ מוגש כשרות לציבור כדי שלא יעשה אותו "אה?" שאני עשיתי ברגע הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, גם צודק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |