 |
אני אינני כלכלן, ולכן את הדברים הנוספים אנסה לנסח בזהירות:
עקב הסרת ההגבלות על מעבר הון ועבודה ממדינה למדינה, הפרטת נכסי ציבור והעברתם לידיים מעטות יחסית והורדת סובסידיות ומכסי מגן, לכסף ניתן כוח רב שלא היה לו בעבר. כאשר מדברים על ה"ציבור הישראלי" ש"מגלה אמון בתוכניתו הכלכלית של שר האוצר" זהו שיחדש. לא מדובר בי ובך כחלק מהציבור, אלא באחוזים בודדים אשר שולטים על תנועות ההון הגדולות במשק. כאשר מדובר על אמון "השווקים" מדובר על משקיעים גדולים מבחוץ. נתניהו איננו אכזר ורשע מטבעו, והוא איננו משקר כאשר הוא מייחס חשיבות למשקיעים זרים. דרוג האשראי של מדינת ישראל, "הגמשת שוק העבודה", מענקים לעידוד השקעות הון, יצירת אקלים בו משקיעים זרים יכולים לעשות רווחים קלים ומהירים - אלו כולם הופכים להיות מחויבי המציאות. ההשלכות של הגדלת הגירעון אכן עלולות להיות נוראיות, ולכן יש לשמור עליו נמוך בזמן מיתון, למרות שזה מחריף אותו. זו המדיניות של קרן המטבע העולמי בכל מדינות ה"פריפריה" (אליהן משתייכת ישראל) והעולם השלישי. בארגנטינה עשו זאת עד זוב דם, ובזמן הקריסה הבנקים (אשר הופרטו מזמן ובעצם היו סניפים של בנקים מארה"ב ואירופה) מנעו מהאזרחים למשוך את כספם על מנת לצמצם את הפסדיהם שלהם. ההון הוברח מהמדינה מתוך שעות וימים - קל לעשות את זה, והמדיניות העולמית היא לעשות את זה קל עוד יותר ככל האפשר - והועבר להשקעות במקומות יותר "ידידותיים".
היכולת להעביר הון במהירות וללא הגבלות מחזקת מאוד את השפעתם של משקיעים גדולים ותאגידי ענק בינלאומיים על ממשלות מקומיות. אפילו על ארה"ב לה הכלכלה הגדולה בעולם מסוגלים ה"משקיעים" להשפיע. בזמן ממשל קלינטון פורסם ב"וול-סטריט ג'ורנל" מאמר רציני ביותר אשר "מסביר" לקלינטון מה עלול לקרות אם אכן יושקעו 20 מליארד דולר ברווחה. ההשקעה יכולה בקלות להפוך ל-עלות- של 20 מליארד עקב שינוי לא גדול במיוחד בקניה ומכירה ועקב כך בשיעורי הריבית של אגרות החוב האמריקאיות. העלאת שכר לעובדים גורמת להפסדים לטווח הקצר למשקיעים, והם יעדיפו לעבור למקום אחר. זה יכול להביא לקטסטרופה כלכלית אם זה קורה בקנה מידה גדול. בלתי אפשרי להתעלם מכך.
יש עוד עובדות ופרטים רבים. אבל הכיוון הכללי הוא השפעה גוברת והולכת של מעין "ממשלת-על" פיננסית אשר מוסדותיה הם קרן המטבע, ארגון הסחר והבנק העולמי. הסכמי סחר כגון NAFTA וGATT מעקרים מתוכן פעמים רבות את הריבונות של מדינות (במקרה שהזכרתי קודם לכן כדוגמא, תאגיד "בכטל" אכן תבע את בוליביה על ביטול ההסכם והפסד רווח פוטנציאלי לבסוף), ומכפיפים אותן לחוקי-על המסדירים מסחר. לגבי אדם החי באפריקה, קרן המטבע העולמית הינה בעלת השפעה גדולה יותר על חייו אף מהחונטה השולטת במדינתו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש