בתשובה לרון בן-יעקב, 26/08/03 5:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב אני דיברתי על שמות של חוקרי קבלה שיהיו מוכרים לציבור הישראלי המשכיל הרחב שאין לו הבנה יסודית בנושא ,וחוששני שאין כאלה נוסף לאלה שציינתי. כמו כן אם מסתכלים בספרים של חוקרים מחו''ל שאינם מתמחים בחקר הקבלה והיהדות שמתייחסים לחקר הקבלה בישראל , אנשים כמו הרולד בלום , השמות שהם יזכירו הם בדרך כלל של גרשון שלום ומשה אידל שהם השמות המוכרים ביותר בחו''ל . |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והסיבות שדווקא האנשים האלה מוכרים, אינן קשורות לדעתי כל כך רק להצטיינותם במחקר ( אם כי אין להטיל ספק בה) כמו לכך שהם טורחים לרדת מ''מיגדל השן '' האקדמאי שלהם ולכתוב חומרים בתחומם שיהיו נגישים לקהל הרחב. יוסף דן פירסם ספרים פופולאריים על האפוקליפסה ועל רעיונות מיסטיים קדומים וגם סתם ביקורות ספרים . אליאור כותבת ב''אלפיים'', אידל מרבה להופיע בהרצאות פופולאריות לקהל הרחב, . זאת בניגוד לעמיתיהם שמקפידים לתקשר רק זה עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה עקרונית - האם את כל השאר צריך "להעניש"? הלא המאמר שלך ודומיו הם בדיוק ההזדמנות להביא גם את דברם של חוקרים שלא היו נגישים לציבור עד עכשיו, מסיבות שונות (גם אם הסיבות לא משהו). יש לי בהחלט מה לומר על ההסתגרות של האקדמיה בתוך עצמה, אבל כשבאים לחקור נושא, הקריטריון של "נגישות לציבור" צריך להיות בדרגה נמוכה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |