בתשובה לאפופידס, 25/08/03 13:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן. אתמול ארחנו לארוחת ערב צעיר בריטי שמיד לאחר הפרחת הסיסמאות השחוקות בדבר טמטומו של בוש הסביר לי שנפשו לא יודעת מנוחה לנוכח הזוועות אותן מבצעת ישראל בילדים פלשתינאים רכים. הוא הסביר לי בלהט כי בדעתו לפעול להגנה על זכויות האדם של הפלשתינאים. לאחר ששיבחתי אותו על מצפונו הנקי מכל רבב והודיתי לו על רגישותו הפנומינלית לסבלם של אחרים שאלתי אותו מה עוד מתכנן הוא לעשות בדבר אלפי הנשים האפריקאיות אשר נאנסות מידי שנה ע"י חיילים בריטים? כמו כן ביקשתי לדעת מתי מתקיים חוג הבית הקרוב בנושא רבבות האזרחים אשר נהרגו/נעלמו/עונו בצצניה. בשמחה גם הודעתי לו שאני מוכן לממן את הכרזות בהפגנה כנגד מדיניות הממשלה הרוסית המפעילה מחנות עבודה בכפייה של עשרות אלפי עבדים צפון קוריאנים. לפני שהספקתי לדרוש בשלומם של הסינים, הקובנים, האיראנים, העבדים האפריקאים שנושאים את כלכלת בלגיה ואירופה על כתפיהם ועוד כל מיני נדכאים הוא נשבר, ביקש קינוח והלך לביתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני עברתי משהו דומה, אם כי באופן קל יותר. ראה תגובה 160225 , פסקה שניה מן הסוף, המתחילה ב"בונוס לקוראי האייל" אם כבר, כיצד אתה מסביר את רגישותו של צעיר זה לסבל הפלשתינאי, ואת אדישותו, בפועל, למקרים אותם הזכרת? (כבר התייחסתי לזאת רבות בעבר, אך מעניין אותי לשמוע עוד תובנות בנושא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה שאמריקאים רבים חשים חמלה (אמיתית! אני אינני ציני לגבי זה) על תושבי עיראק אשר נאנקו תחת משטר האימים של סדאם חוסיין - חמלה אשר לא חשו כלל כאשר ארה"ב תמכה בו כשהפציץ כורדים בנשק כימי ב 88' ? תאגידי התקשורת הגדולים קובעים במידה רבה מה גלוי ומה נסתר מן העין. כאשר אין מידע, אין גם חמלה. וב"מידע" הכוונה לא לכך שזה הופיע פעם באינדימדיה או שאפשר למצוא את זה בחיפוש של עבודות דוקטורט נשכחות משנות השישים - אלא לנושא שמועלה על סדר היום ומפורש בקונטקסט המתאים בצורה אקטיבית ע"י המדיה. אם זה לא נעשה, זה כאילו לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להיכנס לעניין האמריקני. הגעתי למסקנה שהיחס לארה"ב מצד חלקים גדולים באירופה המערבית וכן השמאל העולמי גובלים בטירוף הדומה מבחינות מסויימות לאנטישמיות הטובה והישנה, טירוף שיש לו מעט מאוד עם הומניזם ורדיפת צדק, טירוף שכמעט לא ניתן לטיפול באמצעות עובדות וטיעונים. אגב, שאלתי את היפני לגבי הפלשתינאים, שזוכים לחשיפה רבה בתקשורת העולמית ולגבי צעיר אירופי. לגבי הכותרת, אני מנסה לבדוק אם אני עדיין מסוגל להפחיד אנשים, או שאיבדתי את זה. נו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מנסה ''לטפל'' באמריקאים בהקשר של מקרים ספציפיים. אני מראה שהתופעה הזו רחבה למדי, ואכן לגבי הפלסתינים היא נובעת מכך שהעניין הפלסתיני זוכה לחשיפה עצומה, לעומת עוולות אחרות ברחבי העולם אשר נותרות נסתרות מן העין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על האיחור אני לא יודע אם אני יכול להסביר את התופעה בצורה מבוססת. תומס פרידמן טען שיש לעולם המערבי בכלל, ולאירופאים בפרט, תסביך ערכי מול מדינת ישראל והיהודים. הוא מסביר כי לאחר הרדיפות והשואה ונפנוף הציונים בדגל הערכי על מנת לקדם את מטרותיהם. האירופאים מצאו את עצמם מתגוננים בשנות החמישים והשישים ולכן קפצו על המציאה כאשר החל משנת 67 ניתנה להם היכולת לצייר את ישראל כתוקפן אשר מפעיל כח כנגד נשים ילדים. המאבק הבין גושי שהתחולל באירופה הביא לשרבוב הבעיה במזה"ת לתוך הקלחת של הפגנות הסטודנטים ברחבי אירופה (צרפת, גרמניה ואיטליה בפרט). מאז זה פשוט נחשב "אין" כנראה באופן מסורתי לתמוך בפלשתינאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידנו אלכס מאן, איש אשכנז, מחזיק בדעה שונה - "על מוסר כפול ומוסר משולש": http://mann.journal.lab.co.il/story.php3?id=7&Ne... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |