בתשובה לLG, 24/08/03 18:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחברות הללו, בד''כ, יש ''חלוקה שיוויונית'' של הנשים. גברים מוצלחים - ציידים טובים, דייגים טובים, לוחמים טובים וכיו''ב, זוכים לכבוד משאר הקבוצה (ואני מניח שזה מסייע להם בהשגת הנשים הטובות ביותר), אבל אין להם מעמד כלשהו, וממילא הם לא יכולים להעביר את הכבוד שהקבוצה רוחשת להם, לילדיהם. הם גם לא יכולים לתת פקודות או לקבוע משהו לקבוצה מבלי לקבל את הסכמתה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר יש אליטה (הטובים משיגים את הטובות ולהיפך), אבל אין לה זכות לכפות את רצונותיה על האחרים. הבנתי נכון? מצד שני, בחברה שבה לא מקובל לתת פקודות, מן הסתם אין נותני פקודות. האם זה אומר שאין מעמדות? האם זה אומר שחלוקת הכוח היא שוויונית? אני חושב שלא. ברגע שרוחשים למישהי כבוד, גם מקשיבים לה יותר, ואז יש לה יותר כוח. לי זה קצת מזכיר קיבוץ. ואם כבר קיבוץ, איך מתקבלות ההחלטות הקבוצתיות? נראה שזה צריך להיות בקונסנזוס, בתהליך של שכנוע הדדי. האמנם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אליטה? נשים בוחרות את בעליהן. הנשים המוצלחות ביותר בוחרות בגברים הטובים ביותר. זה הופך אותם לאליטה? לאותם המוצלחים לא רק שאסור לכפות את רצונם על אחרים - הם גם לא יכולים "לצבור נכסים" (כי אין), והם מחוייבים, על פי רוב, להתחלק בבשר שהם צדים (כמו כל שאל חברי השבט). זה שיש אנשים שמקשיבים להם יותר, לא אומר שהם שולטים. ברגע שהם יפגינו משהו שהוא מעבר לסתם השפעה כריזמטית (למשל - יפגעו במישהו כי הוא לא השתכנע) - ידאגו להבהיר להם את מקומם. כן, דיון (בין הגברים הבוגרים), והגעה לקונצנזוס. לפעמים ה"מנהיג" (אם יש כזה) מסייע בגיבוש הקונצנזוס, אבל הוא אינו קובע אותו, אלא רק מכוון את הקבוצה לכיוון מה שמסתמן כבסיס להסכמה. יהיה הרבה יותר קל אם פשוט תקרא את הספר, במקום שאני אספר לך אותו לאט לאט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |