|
נכון שהמפעל הציוני לא השכיל לשלוח יד אמיתית לשלום לשכנינו בתחילת דרכו. זאת באמת היתה מפ"אי ההסטורית. אבל שרון אינו ממשיך מפא"י. מראשית דרכו הפוליטית (עוד בצה"ל) הוא מסומן כמתנגד לבן גוריון, דיין ורבים אחרים. האדם הראשון שחיבק סאדאת כשהגיע לישראל היה שרון, מאחר וזה ידע כמה תהליך זה קשור לאותו מצביא, שרק כיתר ולא השמיד את הארמיה המצרית, ונתן למצרים להתהדר בניצחון מלחמת אוקטובר. לגבי מעשים: מאחר ונראה לי לאן כל זה מוביל. תמצא לי מנהיג ישראלי שלשיטתך אינו מפא"יניק. תראה לי מנהיג שאתה חושב שבאמת התכוון לשלום, ולא קיבל בחזרה יותר דם ורצח מערפאת. קל להאשים את שרון בטרור. יש טרור, שרון הוא ראש הממשלה. הוא אשם, לא? האנשלוביצ'ים מצד אחד טוענים שזה בגלל שהוא לא נכנס בהם וזהו, והמקוטבים טוענים שזה בגלל שהוא מפא"יניק, וככה מפ"איניקים קשוחים עושים. האמת? אם הייתי נולד היום, היה לי באמת קשה לדעת מה רוצה שרון. אבל לא נולדתי היום, ומהנחת קונסיסטנטיות בהשקפת העולם של שרון (הנחה סבירה לגבי בני 70 שעדיין צלולים), אני די בטוח שאין לו כל סיבה לרצות את ערפאת דומיננטי באזור. אתה מתקשה להאמין ששרון רוצה אבל לא יכול לסלק את ערפאת. למה זה כל כך קשה? האם אנחנו _באמת_ אדונים לגורלנו? אירופה, האו"ם והשריף מטקסס מעורבים בתהליך עד צוואר, וחופש הפעולה קטן. רק אחרי אוטובוס דמים אפשר להעלות שוב הרהור כזה, ואני מקווה שהוא לא ייגנז בלחץ חיצוני כמו ההרהורים הקודמים.
|
|