|
האמת הפשוטה היא, שבדיחה טובה באמת (כזאת שהיא חדשה, מפתיעה, מלאת הומור ושמעולם לא שמענו) תצחיק כל אדם בעל חוש הומור, וזה ממש לא משנה מה יהיה הנושא שלה (מבדיחות על מלחמת המינים ועד בדיחות גזעניות. מבדיחות קרש על שפנים ועד בדיחות שואה).
ההומור מתחיל לברוח כאשר אנשים מתחילים להאמין בתוכן הבדיחות שלהם (או שמתקבל רושם כזה) או כאשר הם ממחזרים חומר לעוס עד כדי עיסה. מכאן מגיעה התופעה הישראלית של מופעי סטנד-אפ גרועים במיוחד (בדיחות ערסים שחוקות, בדיחות על זוגות נשואים ובדיחות גזעניות, בד"כ עם זקן, שנשמעות יותר כמו דעות או פרופוגנדה, מאשר כמו בדיחות).
ראו ערך מופעי הסטנד-אפ הממש גרועים ב"ביפ" (בהנחיתו של קיצ'ס) ותופעת מופעי הבידור שמאוד נפוצים בישראל (כל החנה לסלאו והקושנירים למינהם, שמאפשרים לרבים להגיד - הלכתי להצגה בתאטרון).
מופעי סטנד-אפ אמיתיים רואים ב-comedy central. שם רואים הומור מקורי, שבא לידי ביטוי באישיות הפריקית והיחודית של כל סטנדאפיסט שעולה על הבמה. הם (טוב, לא כולם) באמת מצחיקים.
מאז ילדים סורגים1 (ורועי לוי גם), אני מתקשה למצוא בישראל מישהו מצחיק. אפילו טל פרידמן (המצוין) מתחיל לחזור על עצמו. יש המלצות?
_________ 1 לפני תקופת הפריים טיים בערוץ 2 ומיחזור החומר.
|
|