 |
התפיסה שהעיתונאי צריך להיות אובייקטיבי אינה תפיסה שמלווה את העיתונות מראשיתה, למעשה עד אמצע המאה ה-19 לא הייתה כמעט תפיסה כזו. באנגליה, לדוגמה, הייתה נפוצה עיתונות רדיקלית שהביעה עמדות חריפות נגד הבורגנות הקפיטליסטית, ונסתה לגייס פועלים למאבקים פרולטריים. רוב העיתונים הרדיקליים הצליחו לקיים את עצמם מרווחי המכירות ולא מתמיכה של פטרון או מכירת פרסומות לחברות מסחריות.
אולם מ-1860 רואים ירידה במספר העיתונים הרדיקליים והם מתחילים לדעוך. הסיבה לכך היא שכלול אמצעי הייצור. המצאות חדשות אפשרו להפחית את עלויות ההדפסה, להאיץ את ההפצה ובסה"כ להוריד את מחיר העיתון. אולם מחירן הגבוה של מכונות הדפוס החדשות, אפשר רק לעיתונים גדולים לרכוש אותן. העיתונים הרדיקליים לא הצליחו לעמוד בתחרות המחירים. כמו כן, יכלו בעלי העיתונים הקפיטליסטיים להתפרנס מפרסומות ויכלו להוזיל עוד את מחיר העיתון.
הפנייה לקהלים גדולים ומגוונים של העתונים הגדולים והשימוש בפרסומות שינו את אופיים של העיתונים, התחוור לבעליהם שהם צריכים לעמעם את עמדותיהם הפוליטיות, יהיו אשר יהיו, "ורק עתה החלו לטפח את הדימוי של העיתונאי כמקצוען חסר פניות, שאינו נוטל צד בוויכוח הציבורי אלא אמון על דיווח עובדתי בלבד" (אווה אילוז, "תרבות הקפיטליזם). כלומר, האידיאל של עיתונות אובייקטיבית (כביכול) החל להתפתח רק לקראת סוף המאה ה-19, והוא אינו תוצר ישיר של תפיסות ערכיות כי אם תוצאה של התערבות הכלכלה הקפיטליסטית בתרבות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש